מאגר סיפורי מורשת

שמי רון ברסודסקי השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי להביא את סיפורו של ראובן קרס. שמעתי את סיפוריו על התקופה בה שרת בצבא הרוסי.

בשנת 1902 רובים, ובשמו היהודי: ראובן, נולד למשפחה גדולה ומסורתית שגרה בכפר יהודי באוקראינה. אבא של ראובן היה קנטוניסט, שירת בצבא רוסי 25 שנה. בגלל שליהודים לא היו זכויות, היהודים הצעירים השתתפו בכל מיני תנועות למען זכויות ליהודים.

קנטוניסטים

"הקַנטוֹנִיסטִים היו ילדים שנלקחו על ידי הרשויות ברוסיה של המאה ה-19, חונכו במסגרת צבאית עד שהגיעו לבגרות וגויסו לכוחות המזוינים. בתקופת הצאר ניקולאי הראשון נכללו גם יהודים בין הקנטוניסטים, והרשויות הפעילו כפייה כדי לנצרם. האחרונים כונו חיילי ניקולאי (ברוסית: Николаевские солдаты). שיטת הקנטוניסטים בוטלה על ידי אלכסנדר השני ב-26 באוגוסט 1856". (ויקיפדיה)

רוב הבנים לקחו חלק במלחמה האזרחית שהתרחשה אחרי המהפכה הרוסית באוקטובר 1917. רובים הצטרף למפלגה הקומוניסטית, ולהקמת שלטון סובייטי באוזבקיסטן – מדינה ביבשת אסיה. בתום מלחמת האזרחים רובים חזר לאוקראינה, לעיר חרקוב, ושם התחיל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה ושם הוא פגש את אשתו לעתיד שיפרה.

בשנה האחרונה ללימודים, רובים נענה לקריאת המפלגה, לעזור לאנלפבתים (מי שלא יודע קרוא וכתוב) בכפרים. רובים הכריח את שיפרה לעזוב את הלימודים ולעבור לכפר ושם רובים לימד אנלפבתים לקרוא ולכתוב.

בשנת 1938 עצרו את רובים והכניסו אותו לכלא, כשהתחיל הטרור בגדול בברית המועצות. בשנת 1940 שיחררו את רובים מהכלא בגלל בקשות המשפחה לשחרורו.

בשנת 1941 כשהיטלר תקף את ברית המועצות רובים התנדב לצבא האדום. במהלך הקרבות נפצע. אחרי שהוא שוחרר מבית החולים, רובים נסע לבקר את בני משפחתו שברחו מאוקראינה לסיביר. כשרובים הגיע לסיביר הוא מצא את בנו הקטן, בן 5, גוסס משחפת.

בתחילת 1945 במהלך המלחמה, רובים נפצע בליבו ופונה לבית החולים הצבאי וכך סיים את המלחמה. אחרי המלחמה התגוררה המשפחה בחרקוב ושם הוא המשיך לעבוד כמורה למתמטיקה במכללה.

כל החיים שלו הוא תרם מעצמו לקהילה והקים מרכז לנוער בעייתי. כל חייו היה מאוד פעיל ועשה מעשים טובים לאנשים שסביבו, עד שנפטר בשנת 1988 באוקראינה בחרקוב. יהי זכרו מבורך.

הזוית האישית

רון ברסודסקי: רבים מן היהודים שחיו בברית המועצות השתתפו כחיילים בצבא הרוסי בתקופות שונות ולחמו למען מולדתם.