מאגר סיפורי מורשת

סבא נולד בישראל בעיר רחובות בשנת 1946. השם של סבא רענן נוצר משילוב השמות של הוריו רעיה וחנן. ההורים שלו עלו מאירופה בשנת 1934 ו- 1935 לבדם, עקב עליית הנאצים לשלטון והגבלת חיי היהודים. אבא של סבא לא הורשה על ידי הגרמנים להמשיך את לימודיו באוניברסיטה. ההורים צפו שמצב היהודים יורע מאד, ולכן החליטו לעזוב ולעלות לפלשתינה שלאחר מכן הפכה למדינת ישראל.

בשנים הראשונות עד סוף גן הילדים גרה המשפחה בבית פרטי עם גינה. סבא רבא היה חוקר ומורה באוניברסיטה בישראל בתחום הביוכימיה. סבתא רבתא הייתה עקרת בית. בשנים אלו בילה סבא בחברת הילדים השכנים, בעיקר בשדות ובחצרות של הבתים שלו ושל החברים. בשדות שיחקו ועקבו אחרי הפרות מהרפת הסמוכה. בין השאר אספו הילדים צואה של פרות על מנת להביא הביתה לגינה על מנת לזבל אותה. לאף אחת מהמשפחות לא הייתה מכונית פרטית או כלי רכב אחר. כשהיה מישהו מגיעה לשכונה עם מכונית, היו כל הילדים באים לראות את הפלא. סבא זוכר שדוד שלו הגיע פעם עם ג'יפ צבאי לבקר את המשפחה. הוא לא עזב את המקום לפני שנאלץ לקחת את הילדים לסיבוב. חוויה שלא תישכח.

בגיל חמש עברה המשפחה לירושלים לבית דירות ללא גינה או חצר. הבית היה בקצה הרחוב שאחריו היו רק שדות ומספר בתים בודדים. משכך, שיחקו הילדים ברחוב ובכביש. בתקופה זו היו מעט מאוד מכוניות ולכן היה אפשר לשחק בכדור בכביש. למשחק שסבא שיחק בכביש קראו "סטנגה". הרכיבה על אופניים הייתה הבילוי העיקרי של סבא והחברים שלו, הם רכבו הרבה שעות, התחרו מי יותר מהיר ולמי יש יותר שיווי משקל. סבא היה מצוין וניצח בהרבה מהתחרויות. מאחר ובאותה תקופה לא היו הרבה מכוניות בכבישים, יכלו הילדים לרכב בכל הרחובות בכל שעות היממה ללא סכנה כפי שקיימת היום בכבישים. סבא מספר שברכיבה על האופניים יכלו הילדים להכיר את כל שכונות העיר ולהיפגש עם הרבה ילדים משכונות אחרות ומבתי ספר אחרים.

כשהיה סבא בכיתה ה' נסעה המשפחה  ללונדון שבאנגליה. במשך שנה סבא למד בבית ספר אנגלי. בהתחלה סבא ידע רק מספר קטן של מילים באנגלית. למרות זאת הוא הוכנס לכיתה רגילה והיה צריך ללמוד מהר את השפה כדי להבין את הנלמד ולהשתלב בחברת הילדים. לא פעם אחת סבא תעה בפעולות שהצחיקו את כל הכיתה. מקרה אחד שסבא זוכר, בכל בוקר הביאו ארגז עם בקבוקי חלב לשתייה לכל התלמידים. המורה קרא לבנות לקחת בקבוקי חלב וסבא קם כי הוא לא הבין מה המורה אמר. כל הכיתה צחקה וסבא מאד נעלב… בבית הספר הייתה נהוגה תלבושת אחידה: כולם באו עם חולצה לבנה, עניבה  וג'קט כחול עם סמל בית הספר תפור על הכיס. הבנות עם חצאיות כחולות והבנים עם מכנסיים כחולים. כולם עם גרביים ונעליים שחורות. השנה (2019) נסעתי עם סבא וסבתא לטיול בלונדון וראיתי הרבה כיתות עם תלבושת אחידה כמו שסבא מספר. הייתה זו תקופה נפלאה בה למד סבא אנגלית, שעזרה לו בכל שנות לימודיו לאחר מכן, נימוסים אנגלים וכללי התנהגות שלצערו אינם נהוגים כיום בארצנו. לאחר שנה חזר סבא לאותה כיתה אותה הוא עזב שנה קודם. בכיתה ז' סבא עבר לגימנסיה העברית בירושלים שם למד עד סוף כיתה י"ב.

בגיל 13 איבד סבא את אביו שנהרג בתאונת דרכים, בה נפצעה קשה אמו. המקרה השפיע רבות על סבא ועל אחותו הקטנה ממנו בשלוש שנים. בנוסף ללימודים בהם התקשה סבא מאוד הוא היה צריך לדאוג לאמו הפגועה מהתאונה. אימא של סבא, למרות נכותה, עשתה הרבה בגבורה ובכאבים על מנת לשמור על סדר חיים  לילדים ולאפשר להם לגדול כילדים רגילים. לאחר סיום בית הספר התגייס סבא לנח"ל. לאחר שחרורו למד סבא באוניברסיטה העברית בירושלים ועבד 42 שנים בתפקידים בכירים בבנק הפועלים בירושלים ובתל אביב.

אני רוצה לציין שסבא הספיק הרבה בחיים. סבא הוא הסבא הכי טוב בעולם.

הזוית האישית

סבא רענן מאיר השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדו אריאל מאיר. התכנית נערכה בבית הספר הגפן ברמת גן, התשע"ט.