מאגר סיפורי מורשת

ילדותו של ציון קזז

ציון נולד בשנת 1940 בעיראק, בעיר בגדד, בן לסעידה ודניאל. כשציון היה ילד קטן משפחתו היגרה לפרס (איראן). הם חיו בפרס תקופה מסוימת ולאחר מכן עלו לישראל בשנת 1948, כאשר ציון היה בן 8. לאחר עלייתם ארצה הם גרו בהתחלה בפרדס חנה ולאחר מכן בטבריה, שם גרו הדודים של ציון שהיו כבר מבוססים בארץ והיה ביכולתם לספק למשפחה של ציון חדר לגור בו. זמן קצר לאחר מכן אמו של ציון ילדה את אחותו בבית חולים בחיפה.

אביו של ציון עבד בקיבוץ אפיקים. יום אחד ניגשו אל אביו והציעו לו הצעה: הציעו לו בית גדול (וילה) בתל גיבורים ליד תל אביב בתמורה לכך שהוא יהיה המנהל של מעברה חדשה שנפתחה. בשנת 1952 הביאו אותם אל תל גיבורים ואביו פתח שם בנוסף בית קפה.

ציון מספר שכבר מגיל קטן עזב את בית הספר לטובת עבודה. הוא עבד בתוך פועל בניין, לאחר מכן עבד בתור מרכיב צינורות (הצינורות שנמצאים בכיסאות) ולבסוף באמצעות כישוריו הוא הגיע לעבודה מכובדת (עבודה ביהלומים). ציון מספר שהוא נתן הכול לבנות שלו: "כיד המלך נתתי להן, כיוון שהייתה לי אפשרות לכך".

ציון פטריוט בצבא

בשנת 1967 ציון גויס לצבא, חודש לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. בתחילת המלחמה כשציון היה עדיין חייל "טרי" הוא נשלח להילחם. הוא נשלח להילחם בירושלים בגבעת התחמושת, שם ראה ציון שלושה מחבריו ליחידה נופלים. ציון מספר שלאחר כמה ימים של מלחמה התחילה הפסקת אש. המצרים ביקשו אותה מכיוון שלא היה ביכולתם להילחם. לאחר כמה ימים של הפסקת אש כל החיילים נשלחו לרמת הגולן כדי להילחם עליה. ציון מספר שלאחר שש שעות נכבשה הרמה כולה.

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור "ללא כל התראה מוקדמת וללא כל ידיעה מראש". לאחר תחילת המלחמה גויס ציון עוד פעם מכיוון שהיה כשיר וחזק למלחמה. היחידה של ציון הועלתה לרמת הגולן והתחילה להילחם נגד הצבא הסורי והצליחה להסיג אותם תוך ארבעה ימים.

החטיבה של ציון ספגה אבדות רבות בנפש. לאחר שלושה שבועות במלחמה, ישראל החליטה לכבוש את הר החרמון בחזרה מכיוון ש"אלו העיניים של המדינה". יומיים לאחר שכבשו את ההר התחילה הפסקת אש. היחידה התחילה לשחרר חיילים כולל את ציון עצמו שבחר לצאת לחופשה. כשציון הגיע לביתו הוא גילה שאביו עבר ניתוח סרטני. לאחר מכן ציון חזר לעבוד ביהלומים. במהלך השירות הצבאי של ציון הוא עבר פציעה (ראו הסבר בסרטון המצורף).

ציון מספר את סיפור פציעתו במהלך השירות הצבאי:

הזוית האישית

המתעד איתן: ציון הוא בן אדם שונה ממה שחשבתי שיהיה. הוא בן אדם מעניין שאפשר לשקוע לסיפורים שלו. הוא בן אדם מצחיק שיודע לספר סיפור. לאחר היכרותי עם ציון הרגשתי כאילו אני מדבר עם סבא שלי. למדתי מציון הרבה דברים, בעיקר על מה שעברו בעלייתם ארצה. מה שגורם לי להעריך יותר את המצב כיום.