מאגר סיפורי מורשת

קצת על עצמי – שמי סבא דניאל שוקרון

נולדתי בשנת 1949 באלג'יריה. שמות הוריי הם: אבא משה ז"ל, אימא שושנה ז"ל. עליתי בשנת 1962 לארץ, לקריית אתא ושם אנו גרים עד היום. בילדותי נהגתי לשחק בכדורגל. במהלך השנים נולדו לנו ארבע בנות: קתרין, נטלי, ניקול ועדי.

בתקופת השרות בצה"ל

בגיל 12 עליתי לארץ. הבניין שהגענו אליו היה בבנייה, לא גמור. ללא חלונות וללא דלתות. כבר ביום הראשון ראיתי אותה בבניין, הלב רמז לי שעליי לדבר איתה.

קצת מהוסס, ניגשתי ודיברתי איתה על סיפור העלייה שלה ממרוקו. בהתחלה היא לא שיתפה פעולה, היא הייתה ביישנית וחששה קצת מתגובת אביה, אבל אני לא ויתרתי. המשכתי לנסות עד שהיא הסכימה למפגש. בשנת 1963 היינו זוג. כך הכרתי את אליאן – אשתי.

באותה התקופה לא התאפשר לנו לצאת לבד (אביה – לא הסכים למפגשים), אך אנחנו היינו נפגשים בסתר ובעיקר נפגשים בבקרים במקום בערבים. נהגנו להיפגש בקולנוע, טיילנו באזור הכרמל ונהננו לשוחח ביננו. אחותה הגדולה נהגה להתלוות אלינו – כך היה מקובל באותה תקופה כדי לשמור על כבודה.

לאחר מספר שנים, ניגשתי לסבתא שלה ואמרתי שאני מעוניין להתחתן איתה. הסבתא פנתה אל אבא של אליאן ודאגה להסכמתו. לאבא של אליאן היה חשוב שיהיה לי מקום עבודה מסודר. ברגע שהוא הבין שאני "איש עבודה" הסכים לחתונה. בשנת 1972התחתנו באולמי "הרצל" בחיפה. מאז אנחנו נשואים 46 שנים באושר.

בצעירותי

הזוית האישית

עומר: למדתי על שסבי שהוא נולד בג'לפה שנמצאת באלג'ריה.

סבא דניאל: לי היה כיף להיות עם נכד שלי.