מאגר סיפורי מורשת

לידתי והשנים הראשונות

שמי דוד, נולדתי בצרפת בעיר קלרמונטפרן. העיר כמובן קיימת עד היום, עיר מחוז חשובה. הייתה לנו דירה ברחוב בלנבייה מספר 23 בקומה שנייה ונשארנו עד שהשכנים הצרפתים הלשינו עלינו לגסטפו הגרמני שיש בבניין משפחה יהודית. אז נאלצנו לברוח ולהסתתר בכפר צרפתי קטן ומרוחק מהעיר. תקופת המסתור הייתה מאוד קשה, גם בגלל פחד מהלשנות, וגם החיים השוטפים במחבוא. אני לא זוכר המון כי זה היה במהלך מלחמת העולם השנייה והייתי ממש תינוק, לא יצאנו מהבית מהמסתור בכלל. בסוף המלחמה בשנת 1945 חזרנו לעיר לדירתנו הקודמת, ומתקופה זו אני זוכר יותר. בזמן המלחמה הייתי בן 2.5.

הילדות שלי בישראל

עלינו לארץ בשנת 1949 כל המשפחה: אבא שלי ניסים, אמא שלי ויקטוריה, ואחיותיי: רבקה, שמחה, ולאה. כשהגענו לארץ גרנו בבית רכוש נטוש, בדרום תל אביב. אבא שלי שיפץ את הבית עד שהגיע למצב שניתן לגור בו. המצב כלכלי לא היה גבוה אבל סביר בהחלט. אבי ז"ל קיבל פיצויים מגרמניה בהיותו ניצול שואה, גם אימי ז"ל, וגם אני ניצול שואה בעצמי. ההורים רכשו דירה גם בדרום תל אביב בבניין חדש, דירה מרווחת ונעימה. אבי עבד, היינו מתראים בשעות הערב. היו לי הורים נהדרים, אהבתי אותם מאוד והם אהבו אותנו, הם סיפקו לנו את הצרכים הדרושים והמון אהבה.

התחביבים שלי היו לאסוף בולים, היו לי הרבה אלבומים. הבולים של הונגריה היו מיוחדים במינם, צבעוניים, וגם בולים ממדינות דרום אמריקה: ברזיל ארגנטינה. עוד היה לי באוסף בולים מיוחדים של קום המדינה, העיצוב שלהם היה מאד יפה. עוד תחביבים שלי בילדותי: משחקים בשכונה עם חברים, כדורגל, כדור עף, מחניים (הייתי טוב בזה), וגם משחק בשם דודס: משחק עם מקל עגול ומקל קטן מחודד בשני הצדדים, משחק שכבר לא קיים היום. עוד שיחקתי קפיצה בחבל, חמור חדש, ומחבואים. היית גם מצייר, אהבתי מאוד לצייר. המאכלים שהיו אהובים עלי: מאכלים של אמא שלי, אמא שלי הייתה בשלנית מעולה. היא הייתה מכינה מאכלים ומאפים מלוחים ומתוקים, גיבץ', מרקים, קציצות בשר וקציצות תרד. אהבתי מוסיק של להקת החיפושיות, אלביס פרסלי, רוק, ג'אז, שירים ישראליים, מוזיקה קלאסית ואופרות. בלימודים אהבתי מאוד היסטוריה, תנ"ך, מוזיקה, וספרות, אלה היו המקצועות האהובים עלי. את המורים שלי אהבתי בדרך כלל. במיוחד את המורה למוסיקה. ניגנתי בכינור, מורה לאומנות וציור, והמורה לאנגלית. ממתקים שהיו חביבים עלי במיוחד: שוקולד, סוכריות ושלווה.

נעורי

חגגתי בר מצווה בתנאים של אז: למדתי את פרשת השבוע, עליתי לתורה וקראתי את כל הפרשה. עשינו מסיבה קטנה עם המשפחה והחברים. קיבלתי שעון, בגדים חדשים, ספרים, ומשחקי קופסה. הייתי בנוער העובד (תנועת נוער) עד שהלכתי לפנימיה הצבאית. בתנועה היו פעילויות שבועיות, טיולים, ע"ש לילה. הייתי חבר במקהלת נוער והייתי אפילו סולן. אהבתי לרקוד, הייתי רקדן טוב, הייתה לנו חברת נוער, היה לנו מועדון עם מוזיקה, תקליטים, ריקודים סלוניים. הבידור שלנו היה בעיקר הצגות, סרטים וקולנוע. את סבתא היכרתי בשרות הצבאי, שירתנו יחד  בחטיבת שריון מילואים, שירתנו יחד כשנתיים. סבתא השתחררה לפני ואני המשכתי בשירות, המשכנו להיפגש ולצאת אחרי השחרור. כשנה  אחרי שהשתחררתי, נישאנו. הייתי בן 23 בעת נישואי.

היום

התחביבים שלי היום פייסבוק, ווטסאפ, ואני קורא המון ספרים. בקרוב אני פורש מהעבודה ,אני בן 75 ומרגיש כבר רוויה מהעבודה.

הזוית האישית

סבא דוד והנכד הלל: מאד נהנינו, היה כיף לעבוד ביחד, והכרנו אחד את השני יותר טוב.