מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי נולדה וגדלה בקזבלנקה שבמרוקו, היא נולדה בשנת 1945. מיקומה של סבתי במשפחה הוא השלישי מבין אחיה ואחיותיה. היא עלתה לארץ בשנת 1961 עם שתי אחיותיה ושני ילדים. כשהיא עלתה לארץ היא הייתה בת 16. כיום היא בת 75 נשואה עם 4 ילדים ו8 נכדים.

העבודה הראשונה של סבתא שלי הייתה כמנהלת חשבונות במפעל קוסמטיקה במגדל העמק, "הלנה רובינשטיין" וכיום נקרא "לוריאל", בהמשך למדה מחשבים, ועברה לנהל את יחידת המחשבים במפעל זה. בחירתה במקצוע זה הייתה מתוך ידע קודם שרכשה במרוקו לפני עלייתה בבית הספר התיכון שבו למדה. כשהיא עלתה לארץ המצב הכלכלי במשפחתה היה קשה מאוד, והשתלבותה במעגל העבודה היה הכרחי ומיידי. היא לא יכלה לבחור אפשרות ללמוד או לרכוש מקצוע חדש, אלא מיד להתחיל במה שהיא יודעת ולסייע בפרנסת הבית. את המשכורת אשר הרוויחה מסרה מדי חודש בחודשו לידי אביה, אשר הפריש מתוך המשכורות סכום קצוב לסבתא שלי והשאר היה לשימוש כל צורכי בני המשפחה.

שעות עבודתה החלו בשעות המוקדמות של הבוקר, עד לשעה חמש וחצי בערב. אל המפעל הייתה מגיעה רגלית, מאחר ותחבורה ציבורית הייתה יקרה ולא זמינה תמיד. סבתא נהגה להכין לעצמה מראש את ארוחת הבוקר, וצהריים בקופסאות, ולקחת אותם איתה אל המפעל, הפסקות האוכל זכורות לסבתא כמפגש חברתי והיחשפות שלה לאוכל מעדות שונות. חברותיה מהמפעל היו מכל העדות ובשנים הללו נושא האוכל היה מאוד עדתי. שם גילתה סבתא טעמים חדשים ששונים מהמטבח המרוקאי עליו גדלה.

ידיעותיה של סבתא בשפה הצרפתית סייעו לה מאוד במפעל, מאחר ורוב העבודה הייתה מול גורמים של חברות קוסמטיקה ידועות מצרפת, הנהלת המפעל התרשמה מבקיאותה בכתיבה ודיבור שוטף בצרפתית, ולאט, לאט הדבר סייע לסבתא וקידם אותה בתפקידים בזכות השפה הצרפתית. אחד היתרונות שסבתא נהנתה מעבודתה במפעל, היה האפשרות לקבל כעובדת, מוצרי קוסמטיקה במחירי עלות זולים, ותמיד היה לה היצע נרחב של בשמים ,קרמי פנים וגוף מהחברות המובילות. היא נהגה לתת ולחלק באהבה מהתכשירים שרכשה לאחיותיה והוריה.

מתוך הסיפורים שסבתא סיפרה לי על העבודה הראשונה שלה נראה כי תקופה זו זכורה לסבתא  כמהנה וחווייתית.

הזוית האישית

נגה: למדתי שסבתא שלי אהבה מאוד את עבודתה הראשונה ונהנתה לעבוד שם, נהניתי לעשות את העבודה וללמוד דברים חדשים על סבתא.