מאגר סיפורי מורשת

שמי גקלין או בקיצור ג'קי. להוריי קוראים רחל ועמרם. אבי ז"ל היה פרדסן ועבד בפרדס. אמי שתחייה, תמיד היתה עקרת בית. הם תמיד דאגו שלא יחסר לנו כלום בבית. אנחנו שמונה אחים. אני נולדתי השנייה. לאחיי קוראים: ויטאל, ליאורה, חיים, יפה, שושי, סמי ורווי, שמה המלא רויטל. תמיד היינו ביחסים טובים ודאגנו לעזור אחת לשנייה. נולדנו בשכונת עלייה בכפר סבא, שם כולם היו מחוברים, חברים טובים וביחסי שכנות טובה אחד עם השנייה. תמיד נפגשנו אחת אצל השנייה, היינו אוכלים ארוחות משותפות. בבית הספר היסודי, למדתי ב"בן צבי" בשיכון עלייה, שם הכרתי חברות טובות לחיים. המורים תמיד השקיעו בנו ועזרו לנו, התלמידים.

ראיון עם אבא שלי על אמו (סבתא ג'קי)

"אימא שלי הייתה בת 20 כשילדה אותי. אני זוכר בילדותי את אימא שלי מאוד דומיננטית הן בבית והן בעבודה בבית, דואגת לכל בני הבית, מבשלת לכל אחד את האוכל שהוא אוהב, אופה את העוגות לכל אחד לפי רצונו ותמיד הבית היה נקי ומסודר. זוכר את כל החברים שלי שתמיד מאוד אהבו להגיע אלי מכיוון שאימא שלי הייתה מפנקת גם אותם בהרבה מטעמים טובים. אימא שלי הייתה עמוד התווך של הבית, תמיד ידעה לחבר בן כולם לדאוג לכולם, גם בעבודה – היא הייתה מטפלת מוסמכת בילדים מוגבלים, ותמיד הייתה מסורה מאוד. אני זוכר אותה אומרת שיש לה 122 ילדים – אני, אחי ועוד 120 ילדים בעבודה.

לגבי סיכום ילדותי, מאוד קשה לי לסכם את הילדות כי עד עכשיו אני מרגיש ילד. אני זוכר שהייתה לי ילדות מדהימה, נהניתי מכל רגע, אני זוכר שההורים שלי פינקו אותי ודאגו שלא יחסר לי כלום, זוכר שכל דבר שביקשתי קיבלתי. אני זוכר שמבין כל החברים שלי הייתי הראשון שקנו לו מחשב וכל החברים שלי היו מתלהבים להגיע אלי כדי לשחק במחשב. לסיכום, הייתה לי ילדות נהדרת."

ילדותה של סבתא 

סבתא מספרת: "נולדתי בשנת 1955 בכפר סבא בשיכון עלייה וכבר היה לי אח גדול ממני בשנתיים. אבי עבד כפרדסן ואמי לא עבדה. את הגנים ובית הספר למדתי גם בשיכון עלייה בבית ספר בן צבי. לאחר חמש שנים נולדה לי אחות חדשה וכעבור שנתיים עוד אחות ושוב אחרי שנתיים אח נוסף. החיים הכלכליים היו קשים כי אבי עבד לבד לכלכל את הבית כמפרנס יחיד, לכן כאשר סיימתי בית ספר יסודי בכיתה ח׳ נאלצתי לצאת לעבוד כדי לעזור בכלכלת המשפחה כמו אחי הגדול. הלכתי לעבוד במעון לאנשים מוגבלים עם צרכים מיוחדים עד שקיבלתי צו גיוס. החלטתי שאני הולכת להתגייס בניגוד לרצונם של הוריי, ואכן התגייסתי לצבא. עשיתי קורס לחובשות והייתי חובשת תעופתית בחיל האוויר.

סבתא בעת שירותה הצבאי

כאמור, בגיל 18 הלכתי לצבא בניגוד לרצון אמי ואבי. הייתי חובשת תעופתית, זו הייתה תקופה מאתגרת ומעניינת מאוד. כשהשתחררתי מהצבא מיד התחתנתי. באותה תקופה לא כל כך היה נהוג לעשות אירועים באולמות, לכן עשינו את האירוע בבית הוריי כי היה להם בית גדול. כמה שנים אחר כך נולד לנו בן. ארבעה חודשים לאחר שהוא נולד הפכתי להיות מטפלת במעון לאנשים מוגבלים ברעננה.  ארבע שנים לאחר שנולד הבן הראשון נולד לנו עוד בן. אני למדתי להיות מטפלת מוסמכת ונשארתי לעבוד עד היום – סך הכל 47 שנים. עליתי בסולם הדרגות וכיום אני כבר מנהלת המעון. למדתי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן והוצאתי תעודת הוראה לתרבות ישראל, מורה מוסמכת. כיום יש לי שני בנים ועשרה נכדים: חמישה בנים וחמש בנות.

סבתי כיום

משחק ילדותי

המשחק האהוב עלי הוא קפיצה בחבל. הציוד של המשחק הוא חבל וצריך לפחות חמישה ילדים. משחקים אותו כך ששני ילדים מחזיקים את החבל, כל אחד קצה שונה, ואז באים כמה ילדים לאמצע החבל ומתחילים לקפוץ. מנצחים אם כל המשתתפים האחרים נפסלים (פסילה: אם פוגע בהם החבל או שהם פורשים) וצריך שרק אחד יישאר, הוא המנצח.

סבתא ג'קי מספרת על האירוע המשמעותי בחייה: 

הזוית האישית

סבתא ג'קלין: עשיתי עם נכדי עומר את תכנית הקשר הרב דורי. מאוד מאוד נהניתי והתרגשתי מהקשר והשיתוף איתו בעבודה. עומר מאוד התעניין והיה לי כיף לשתף אותו ולספר לו לא מעט דברים מהחיים הלא מוכרים שלי. אני מאמינה שהעבודה עוררה אצל עומר עניין לדעת דברים נוספים ועניין בדורות הקודמים. כל מפגש ושיחה יצרו חיבורים שונים.  תודה ששיתפתם אותי!

עומר: היה לי ממש כיף לעשות את התכנית עם סבתא שלי. נהניתי מאוד, היה מעניין מאוד וזה סיקרן אותי. הייתי רוצה להמשיך ולדעת עוד דברים על המשפחה. תודה על אפשרות זו.