מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל שיין ילידת עיינות, משק חקלאי ליד בית עובד. נולדתי באוקטובר 1947.

כעבור שנה אבי מרדכי שיין עבר עם מספר חברים נוספים לבני ציון אשר בשרון. בבני ציון הייתה שממה ולא היה אף בית אחד. אחרי כמה שבועות הקימו מחנה על גבעה, (מיקומה של הגבעה במקום בו ממוקמת היום בריכה). בכדי שיהיה מקום מגורים. כעבור שנתיים אמי לקחה אותי ואת ואחי (אשר) והצטרפנו לאבי מרדכי.

 בילדותי, בגן חובה

באותה תקופה (1949) חברת רסקו התחילה לבנות את הבתים הראשונים בכפר (היכן שרחוב אנשי בראשית היום). מיקום גני הילדים היה היכן שממוקם "המועדון" היום. כל יום הלכתי ברגל מביתי ובדרך הצטרפו עוד חברים וילדים להליכה וכשהגענו הגענו כחבורה שלמה ( מדובר בין 5-7 ילדים).

אחי למד בבית הספר בבני ציון מכיתה א' עד כיתה ו' ובכיתה ז' עברו הילדים ללמוד בבית הספר על שם "אהרונסון" בכפר מלל. ריקי טלר היה הנהג שהביא את הילדים לבית הספר בכפר מלל (בהסעה הלוך וחזור).

אני, רחל למדתי פה (בבני ציון) עד סיום כיתה ח' ואני שייכת למחזור ב' בבית ספר חוב"ב. אחד מבני כיתתי ששמו היה אלי כהן ז"ל. אלי, היה תושב חרוצים ונהרג במלחמת ששת הימים. על כיתת המתמטיקה בבית הספר יש שלט לזכרו של אלי כהן, בן כתתי.

אחד מן התחביבים של בנות כיתתי באותה תקופה היה: לכתוב אחת לשנייה, כל סוף שנה זיכרון בספר הזכרונות. הייתי בת מזל ויש לי זיכרון של חיים מיכאלי, מנהל בית הספר באותה תקופה.

הזוית האישית

היה לנו מאד כיף לעבוד יחד ולחזק את הקשר בנינו בתכנית של "הקשר הרב דורי" אנו מקווים שתינתן אפשרות זו לעוד ילדים.

הנכד ניצן: מאד נהניתי לעבוד עם סבתי רחל ולמדתי הרבה על המשפחה ובית הספר באותה תקופה. אני הרגשתי שהתחזק מאד הקשר ביני לבין סבתא שלי אני מאד שמח שניתנה לי הזדמנות זאת.

סבתא רחל: אני נהניתי מאוד מהמפגשים עם נכדי היקר ניצן ואני מוקירה על הזדמנות זו. אני מאוד התפעלתי לטובה מקבלת הפנים היפה והארגון של התוכנית, אני מקווה שהרבה אנשים יקראו את הסיפור וילמדו על העבר של משפחתי.