מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה ורדי ואת שנות לימודי בביה"ס העברתי בקיבוץ אלונים.

היה זה בית ספר בו למדו כל ילדי אלונים מכיתה ב' עד י"ב. במשך השנה היו מספר פעילויות בהן השתתפו כל כיתות ביה"ס, בקבוצות מעורבות גיל. אחת מהפעילויות היתה מחנה ל"ג בעומר. במסגרת הפעילות יצאנו  לחורשת האורנים בצומת השומרים, מידי ל"ג בעומר. צעדנו כל ילדי בית הספר יום שלם ברגל, כשאת כל הציוד שלנו אנחנו נושאים בתרמיל הגב שסחבנו על גבינו. התחלקנו לקבוצות והקמנו מחנה אוהלים שבנינו, בין היתר משמיכות צמר שהיו לנו אז. כמו כן הקמנו מתקנים שונים וקישטנו אותם. כל קבוצה קשטה גם את המחנה שלה ובלילה ישנו באוהלים שבנינו. למחרת בבוקר יצאנו לעבוד. הלכנו לכרם הסמוך ועשינו עבודת "חילון", כלומר פתחנו פתחים בגפן על ידי דילול העלים, כדי שקרני השמש יאירו על הפרי, וכך הוא יגדל בצורה טובה יותר. בסיום, לפני פירוק המחנה, המדריכים דירגו את הקבוצות לפי נראות המאהל והמתקנים שבנו חברי הקבוצה.

פעם אחת, במהלך המחנה נפגשנו עם אלמנתו של אלכסנדר זייד, שסיפרה לנו על החוויות שהיו להם עם חברי אלונים, שחיו בחצר ביתם בשנים הראשונות לפני העלייה לקרקע, המפגש היה  מעניין והוא זכור לי עד היום.

פעילויות אלה של הקמת מחנה האוהלים, העבודה במטע ובכרם, והמפגשים עם אנשים מעניינים זכורות לי לטובה, בעיקר בגלל שהן שילבו שיתוף פעולה בין כל שכבות הגיל, כשהגדולים מלמדים את הקטנים ועוזרים להם, במטרה להביא את הקבוצה כולה להצלחה.

הזוית האישית

יובל: מאד נהניתי לשמוע את הסיפור המדהים של סבתא בתקופת נעוריה, החוויה העניקה לי אפשרות להתקרב ולחוות איתה שעות איכות. זאת הייתה חוויה לחיים.

סבתא: היה לי העונג לשבת עם יובל ולספר לו את מה שעברתי כנערה, תודה לך נכד יקר.