חווית ילדות הולדת אחי
קוראים לי גיטה פרדקין נקראתי בשם זה על שם סבתא של סבתא שלי. נולדתי בירושלים בשנת 1945 להוריי חיים אליהו ויהודית ביליצר. במשפחה אנחנו שלושה ילדים: אחותי לאה, אחי אפרים ואני.
אבי עבד בבניין ואימא הייתה עקרת בית. ההורים נראו כמו יהודים ממזרח אירופה, לבשנו בגדים של פעם ביום יום אכלנו לחם וירקות ורק בשבת אכלנו עוף את העוף אהבתי במיוחד. את האוכל קנינו בשוק, ממתקים כמעט שלא היו לנו.
בילדותי גרנו בצריף בעיר נתניה. הצריף הכיל: הול, חדר ואמבטיה, כיבסנו בבית ובחצר. גרנו בשכונה יהודית שכולם היו יהודים בשם "שיכון החיילים". בעיר נתניה היה ויש ים. נקודות המפגש של היהודים היו בית כנסת והרחוב.
אנחנו הילדים אהבנו לשחק בחצר. החברות שלי היו אסתר שטרק ורחל ליכשטיין הם גרו לידינו, המשחקים שלנו היו: סבלנות, חבל, חמש אבנים, ארבע מקלות. בשעות הפנאי שלי הייתי בחצר.
שם בית הספר בו למדתי היה "בית יעקב" למדנו מקצועות: תורה, נביא, חשבון, מולדת, זימרה, מלאכה, היסטוריה, התעמלות, אנגלית ועברית. כיבדנו מאוד את המורות, הייתה משמעת מאוד חזקה העונשים היו: לעמוד בפינה, ללכת למנהל, לכתוב 100 פעמים לדוגמא "יותר לא אגיע באיחור". לא הייתה לנו תלבושת אחידה. יצאנו לטיול פעם בשנה. מהמסיבות אני זוכרת במיוחד את מסיבות חנוכה. מורה שזכורה לי במיוחד היא מרים רודרמן. אהבתי את מקצוע חשבון ולא אהבתי היסטוריה לא היה לנו חדר אוכל.
כשהייתי ילדה קטנה הייתה תקופה כלכלית קשה בארץ. זו הייתה תקופה של אחרי מלחמת השחרור והעצמאות. לאחר שנת תש"ח עלו לארץ עולים רבים מכל הארצות, ממזרח אירופה וצפון אפריקה. בארץ היה מחסור באוכל. לא היה מספיק פירות ומזון. העולים החדשים שהגיעו לארץ, שוכנו במעברות וגרו שם באוהלים ובצריפים
כפי שסיפרתי גם אנחנו גרנו בצריף קטן. הצריף היה חדר אחד גדול וחדר כניסה קטן היינו אז משפחה של: אבא, אימא ושתי בנות אני ואחותי. בשבת אחת פתאום ראיתי את אבא שלי בא מבית הכנסת, ויחד אתו הגיעו גברים רבים, נכנסתי הביתה ולא הבנתי מה קורה? ואז פתאום שמעתי בכי דק של תינוק. ואמרו לי שהבכי היה כי עשו ברית מילה. אז נודע לי שנולד לי אח הקטן. ובשבת זו עשו לו ברית מילה. אבא שלי השיג אוכל ושמחתי מאוד. כי באותו יום היה לנו אוכל וגם קצת ממתקים, הייתה זו השמחה הכי גדולה בילדותי.
הזוית האישית
סבתא גיטה משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ומספרת את סיפורה לנכדתה מרים.
מילון
מעברהמעברה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
ציטוטים
”לאחר שנות ילדות של מחסור, ב"ה היום אנו חיים בתקופה של שפע ורווחה.“