מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל פלד שמי מהבית צ‘יזיק. הוריי זהבה לבית גולדברג ואריה לבית צ‘יזיק (יהלום). נולדתי בעיר חיפה בשנת 1943 בחודש פברואר.

בשנת 1947 נולדו אחיי התאומים, בן עמי ואיתמר. לאחר מלחמת ששת הימים עמי הצטרף לצוות מחקר הקרקע בטכניון כעבור שנתיים עמי נפטר בנסיבות שלא ידועות עד היום, בגיל 23 (חשיפה לרדיו אקטיביות או דום לב).

איתמר היה בצבא קבע עד דרגת אלוף משנה במהלך פעילות מעבר לקווי האויב עלה על מוקש ואיבד את הרגל. אירה, אבי, עבד מימיה הראשונים של תה’’ל – תכנון המים לישראל ועבר לחברת המקורות שהוקמה עד יום מותו. במקורות תפקודו היה ניהול הקמת המוביל הארצי, בניית סכרים, תחום התמחותו שלימים נשלח לקניה ואוגנדה ליעוץ ובניית סכרים. זהבה, אמי, עבדה כמזכירה רפואית בקופת חולים.

חלומי מילדות היה להיות מורה והגשמתי את חלומי במשך ארבעים שנה.

כשהייתי בגיל 11 חברתי שכנעה אותי להצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר". בשומר הצעיר היינו בקן חיפה – הבית שבו נפגשנו, המעלה ההר שבין הדר לכרמל. היינו בגדוד ברעם. בגדוד פגשתי חברים בני גילי שבאו מכל מיני בתי ספר בעיר. גם חיים בעלי, שגר בצד המזרחי של חיפה רחוק מאוד ממקום מגוריי היה חבר בגדוד. נפגשו בקן לפחות שלוש פעמים בשובע לפעולות לבילוי, לפגוש חברים, ולטקסים של תנועה שבהם היינו מקבלים דגל חדש, סמל שכבתי ועניבה. את כל החגים חגגנו בקן בחופשים יצאנו למחנות עבודה בקיבוצים או לטיולים לאורך מדינת ישראל.

סמל תנועת השומר הצעיר שם פגשתי את בעלי

לדוגמא: טיול נחל למון, טיול למצדה, טיול למכתשים בנגב ומסע לאילת. בטיול למכתשים נקלענו ב"ענן ארבה" שהגיע מהנגב חוויה שלא נשכח. בסיום התיכון ולקראת הצבא הפכנו חיים ואני לזוג חברים ואחרי שלוש שנים התחתנו.

מגיל 11 ועד היום חווינו יחד את אותן החוויות, היו לנו אותם החברים ואותן האהבות.

הזוית האישית

הייתה חוויה כיפית ונהנינו לשבת ולגלות דברים שלא ידענו אחד על השני.