מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי מחבובה יולנד (אביבה) טויטו, נולדתי בשנת 1948 בתוניסיה (גבסה). נולדתי כילדה שנייה לשישה אחים והייתי רגישה לחלב, בילדות ההורים שלי פינקו אותי ואהבו אותי מאוד.

הורי נולדו בתוניסיה (אבא – גבסה ואמא – גאבס), גרנו בחוץ לארץ בבית גדול ומשותף של כל המשפחות, כלומר האחים של אבא שלי. כל ערב היינו אוכלים ביחד. אבא שלי היה סנדלר ואמא שלי הייתה אחות של רופא עיניים. לאבא שלי היה חבר ערבי שהיה מפנק אותנו כל פעם.

בית הספר

בבית הספר הייתה תלבושת אחידה של צבע אחד ומשמעת ברורה (לדוגמא: היה אסור שיהיה קיפולים בצד של המחברת). היה גם צריך להיות סדר בילקוט וכל יום לימודים היה משמונה עד שתיים עשרה, חוזרים הביתה לאכול צהריים ואחרי זה חוזרים בשתיים ללמוד עד חמש בערב.

בילדותי לא היה טלוויזיה, טלפונים ומשחקים. ילדי השכונה יצאו לחצר ושיחקו בכל מיני משחקים כגון: קלאס, חמש אבנים, קפיצה בחבל בובות וכו'.

העלייה לארץ

בשנת 1956 עלינו לארץ ישראל באנייה ששמה "ארצה" מאיטליה, בעצם הבריחו אותנו מתוניסיה לאיטליה ומשם הפלגנו לארץ ישראל. ההתרגשות בעלייה הייתה עצומה אבל התנאים לא היו טובים על האנייה כי היא הייתה מאוד ישנה והיה צפוף מאוד, אני לא הרגשתי טוב כל שבעת ימי ההפלגה.

תמונה בתקופת סיום הלימודים גיל 17 לערך

כשהגענו לארץ שלחו אותנו להתגורר במגידו, שלא היה לנו מושג איפה זה היה בארץ. התגוררנו שנה וחצי במגידו ולאחר מכן עברנו להתגורר בכפר עטא (היום קריית אתא) ליד המשפחה שגרה כבר בארץ. בתחילת ההתאקלמות בכפר עטא לא ידענו את השפה העברית ולא הכרנו אנשים, לא היה לנו חברים והיינו צריכים להתמודד עם כל התנאים האלה.

נעורים

גדלתי בכפר עטא ולמדתי בבית ספר יסודי יבנה עד כיתה ח' (לא כמו היום). לא היו לנו טלפונים ומחשבים לשחק בהם אז היינו צריכים לדאוג לעצמנו כל יום לתעסוקה אחרת. יום אחד משחקי חברה, יום אחד ישנים אחד אצל השני, יום אחד אוכלים אחד אצל השני ועוד. המשפחות היו מאוד קרובות אחת לשנייה והיו פעמים שמשפחות אירחו משפחות אחרות.

כשהגיע הזמן להתגייס לצה"ל, לא התגייסתי אבל לעומת זאת התנדבתי בהרבה מקומות שונים. לסיכום, הילדות שלי הייתה שונה מהילדות שילדים חווים היום. הילדים חווים היום את התפתחות הטכנולוגיה, רוכשים ידע רב וזמין מה שלנו לא היה.

הזוית האישית

רוני ושלו: אנחנו מודים לאביבה שהשתתפה איתנו בתכנית ומאחלים לה בריאות, אושר, שמחה ואורך ימים. היה כיף מאוד ומעניין.