מאגר סיפורי מורשת

שמי מזל דהרי לבית שאער  וברצוני לספר ולתעד זכרונות מסיפור חיי…

נולדתי בישראל בשנת 1964, בהיותי ילדה בגיל 4 הוריי שלחו אותי ללמוד בגן חב"ד בעיר שבה התגוררתי, למדתי שם עד גן חובה. אני עדיין זוכרת את שמה של הגננת ברכה, שהייתה גננת מדהימה. משם המשכתי ללמוד בבית ספר חב"ד שבנס ציונה שם למדתי שמונה שנים. מכיתה א עד כיתה ח, בזמנו היו לומדים רק עד כיתה ח'.

יש לי זיכרונות טובים ויפים מבית הספר והמורות שלי. אני זוכרת, שבכל שנה בחג החנוכה היינו מקבלים מהרבי מלויבביץ מטבע כסף. כל תלמיד ותלמידה בבית הספר חב"ד זכה לקבל דמי חנוכה מהרבי.

בכל בוקר בשעה שמונה, כשהגענו לביה"ס נערך מסדר לכל תלמידות בית הספר כדי  לראות ולקבל את פניה של כל תלמידה שהגיעה. לאחר המסדר היינו מתפללות תפילת שחרית ואז נכנסות לכיתות ללמוד. אהבתי ללמוד תנ"ך, הנדסה, חשבון, אנגלית, היסטוריה, גאוגרפיה וספרות.

אני זוכרת את הטיולים שנהניתי בהן מאוד, את ההצגות שהשתתפתי בהן בבית הספר. בסך הכל זיכרונות קסומים וגעגועים לאותה תקופה יפה שהיו בה המון אהבת חינם. משחקי הילדות שלי היו משחקי חברה כמו קלאס, חבל, מחניים, ים – יבשה, תופסת, מחבואים.

גדלתי בתקופת ילדותי, בתקופה שבה לא היו אז עדיין טלפונים ולא טלוויזיה. רק כשהגעתי לגיל 12 קיבלנו טלפון. וטלוויזיה היגיעה לביתנו רק כשהייתי בגיל 14. בשנות השישים לא היו עדיין טיטולים לתינוקות רק חיתולים…

אהבתי לאכול מהעוגה העגולה שהייתה ממולאת בקרם, כמובן אהבתי ממתקים ואת האוכל שאמי ז"ל הכינה כמו: מרק תימני, ג'חנון וקובנה בשבת.

בגיל 18.5 התחתנתי עם אהרון אבא של הילדים שלי: שירלי ושי, שירלי היא הבכורה, והיא אימא של לינוי, לשירלי בתי יש עוד שני ילדים: ליאת ואליה. לשי בני הקטן יש בת ששמה ליאן. יש לי נכדות ונכד מקסימים ומתוקים שה' יתברך ישמור עליהם, הם האושר שלנו.

בפעילות כתתית בתכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

מזל דהרי: מודה אני לבית הספר ששיתף אותנו בחוויה המיוחדת של סבתות ונכדות. יישר כח!