מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי נולד ברומניה ועלה לישראל עם הוריו ודודים רבים, בגיל שנה. עד גיל 6 גדל בנהריה ואז, לאחר שהוריו התגרשו עבר עם אביו לחולון. שם למד בבי"ס יסודי.

שנתיים ראשונות של תיכון למד ב "מדרשיית נעם" בפרדס חנה, ושנתיים אחרונות בתיכון עירוני ב' בתל-אביב. סבא למד במסגרת ה"עתודה אקדמית" הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. סבא התגייס כמהנדס אלקטרוניקה לצבא ושרת בחיל האוויר 22 שנים עד שהשתחרר בשנת 1991 בדרגת אלוף משנה.

הסיפור שלנו מתמקד ב-2 שליחויות של סבא מטעם הצבא / חיל האוויר – בארה"ב  ובסינגפור. סבא עוד עבד כ-20 שנה בתעשיות ביטחוניות עד שפרש לגימלאות.

השליחות בארה"ב

בשנת 1980 יצא סבא עם סבתא  ו 2 דודי לשליחות של שנה מטעם חיל האוויר הישראלי לארה"ב. סבא היה ראש המשלחת של קבוצת חיילים  (ובני משפחותיהם) שהיו צריכים ללמוד מערכות של מטוס הקרב החדש (בזמנו) 16 – F, כך שיתאפשר להשתמש בהן בארץ ולתחזק.

לקראת סוף שנה זו נולדה אמי בעיר בולטימור. במהלך שנה זו נסע סבא עם משפחתו ועם כל הקבוצה למדינות שונות בארה"ב וביקר במפעלים שונים. הקבוצה התגבשה מאד והיו חיי חברה  פעילים. סבא אירגן וחגגו  את כל החגים הישראלים. היו ממש מסיבות חנוכה, ט"ו  בשבט, פורים, פסח ויום העצמאות.

גם תפילות החגים היהודיים ראש השנה ויום כיפור התקיימו במניין נפרד ומשותף לקבוצה בסיוע חסידי חב"ד. סבא זוכר במיוחד את ליל הסדר שסבתא ארגנה בביתנו לכל הקבוצה {51 נפשות}. מובן שסבתא דאגה שכל האוכל יהיה כשר. ליל הסדר נמשך שעות רבות תוך קריאת ההגדה ושירי ארץ ישראל  והיה כה מוצלח, עד כי כולם הגיעו גם למחרת לארוחת החג.

סבא וסבתא יצרו קשר חם וחזק עם הקהילה היהודית בבולטימור והשתתפו בתפילות השבת בקהילה, וגם בארוחות שבת לעתים. סבא היה הולך בכל שבת למעלה משעה אחת ברגל כדי להגיע לבית הכנסת.

הקשר עם חב"ד ועם הרבי.

בתחילת השליחות יצר סבא קשר עם חב"ד, ומאז הם ליוו את הקבוצה לאורך כל השנה, סייעו לנו במניין בימים הנוראים, חגגו עמנו בחנוכה ובפורים וכן הלאה. סבא באופן פרטי גם נסע לברוקלין (מרכז חב"ד) יחד עם כל בני המשפחה וגם זכה להיכנס לרבי מלובביץ ליחידות יחד עם כל משפחתו. יש לסבא זיכרונות חמים מאד מפגישה זו. הרבי דיבר על בטחון המדינה ושאסור לוותר ולסגת מהשטחים. וכן קיבלו סבא וסבתא ברכה ללידה מוצלחת (של אמי מרים ברכה). סבא וסבתא זכו לביקורים של אבא של סבא ואבא של סבתא לתקופות ארוכות.

הקבוצה של סבא מנתה 18 חיילים אך יחד עם בני המשפחה יצאו מישראל 51 נפשות. מעניין לציין כי חזרו לישראל 54 נפשות. 3 ילדים נולדו בשנה זו והגיעו לארץ כעולים, ביניהם, כאמור אמי מרים ברכה.

השליחות בסינגפור

בשנת 1986 יצא סבא עם סבתא ושלושת ילדיהם לשליחות בסינגפור למשך שנתיים. דודי הגדול למד שם בכיתות י' ו-י"א בבית הספר האמריקאי ,דודי השני למד שם בכיתות ה' ו-ו'. אמי שהתה בגן חובה בבית הספר הבינלאומי האנגלי ובכיתה א' הצטרפה לאחיה בבית הספר האמריקאי.

לא נספר פה על עבודתו של סבי בחיל האוויר הסינגפורי אלא על החוויות של כל המשפחה במהלך השנתיים. הבית – הבית היה ענק, היה בו חדר לכל ילד, גרה אתנו עוזרת מהפיליפינים וגם לה היה חדר, לכל חדר היו שירותים משלו. בבניין הייתה בריכה וכן שלחן פינג-פונג. אמי ואחיה בילו כמעט כל יום בבריכה וכן אצל חברים ישראלים.

החברה הישראלית– באותה תקופה היו בסינגפור מאות ישראלים. הקשר בין הישראלים היה חזק מאד .היו מפגשים בכול שבוע בקבוצות קטנות. כל החגים היהודים נחגגו עם כל הקהילה, כולל תכנית והופעה של חברים בקהילה. זכורים במיוחד מסיבות חנוכה, פורים ויום העצמאות שהפכו לאירועים גדולים ומרשימים.

הטיולים – בשנות השליחות טיילו סבא וסבתא במקומות רבים: תאילנד, טיוואן, פיליפינים ונפאל. סבא קנה מסרטת וידאו, ויש לנו מזכרות נפלאות מכל הטיולים. רוב הטיולים היו יחד עם ילדיהם.  בנוסף , דודי אייל טייל בפיליפינים עם חבר ,שם אף נחטפו על ידי המורדים ושוחררו כעבור יממה  כשנודע לחוטפים שהם ישראלים (חששו להתעסק עם ישראל). בנוסף, הוא  טס לתאילנד עם נבחרת הכדור-סל של התיכון.

הקשר עם הקהילה היהודית המקומית- לסבי ולסבתי היה קשר מיוחד ואמיץ עם הקהילה היהודית המקומית , כי בכל שבת הם היו משתתפים בתפילות השבת בבית הכנסת. פעמים רבות הוזמנו לארוחות אצל משפחות יהודיות מקומיות שומרות כשרות. וכן השתתפו בכל האירועים בבית כנסת. זכורה במיוחד ברית מילה שאירגן סבא לילד בקהילה ע"י מוהל מזדמן . היה זה אירוע  ברית ראשון בבית הכנסת לאחר יותר מ 20 שנה ( עד אז מלו ע"י רופאים בבית החולים). הרבה עיניים דמעו בברית זו.

כמו כן זכורה ארוחה ענקית שאירגן סבא בחג הסכות – בסוכת בית הכנסת אחרי התפילה ליותר מ 200 מתפללים ואורחים. בתקופה זו שהו בסינגפור יחד עם סבא וסבתא, לתקופות ארוכות גם אבא של סבא וגם ההורים של סבתא (כולם סבים וסבתא רבא שלי!!!!).

אירוע  מיוחד במינו היה חגיגת הבר מצווה של דודי גיל-עד. גילעד הגיע למצוות בפרשת "כי תצא", עלה לתורה ביום ה' והניח תפילין, בשבת קרא את כל הפרשה וכמובן את ההפטרה. ובאמצע השבוע חגגו לו סבא וסבתא מסיבה ענקית בביתם בהשתתפות כל הקהילה הישראלית והמקומית. היה זה אירוע בלתי נשכח. ראוי לציין את המאמץ האדיר של סבתא להכין אוכל כשר בכמות כזו גדולה (אין קייטרינג!!)