מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בקיץ 1947, בהדסה הר הצופים, לאימי שושנה ואבי שימק ומשם נלקחתי לביתי במעלה החמישה. ניתן לי שמו של סבי.

כעבור מספר חודשים, פרצה מלחמת השחרור. מעלה החמישה הופגזה ולכן שלחו אותנו, הילדים, למנזר בירושלים. כשהסתימה המלחמה, חזרנו למשק והחלו חיי בבית הילדים.

שנים אלו זכורות לי לטובה. גדלתי עם בני גילי באותו הבית. ילדותי הייתה מלאת חוויות, טופלנו בצורה טובה בכל התחומים כגון: חינוך, בריאות, חיי חברה וכך שנה אחר שנה התבגרנו.

בית הספר לא היה משאת נפשי, ראשי היה אי שם בין הגלגלים, אבי היה נהג כל חייו ואני רציתי ללכת בדרכו. השנים חלפו ועם הזמן התחלתי לעלות בסולם הגלגלים, החל מקורקינט ועגלות, דרך אופניים וטרקטורים עד לאוטובוס. ברכה עבדה בבית המרגוע של מעלה החמישה ושנה לאחר שחרורי מהצבא, הכרנו וכעבור שנתיים וחצי נישאנו.

נולדו לרעייתי ולי 3 ילדים: עמית, מיקה ושי. שמה של ביתי ואם נכדיי, ניתן לה על ידי מתוך הסרט "הוא הלך בשדות" שמספר על זוג צעיר, בשנותיה הראשונות של המדינה.

כיום, אני גימלאי אגד, אך את ההגה לא עזבתי ואני מעביר מספר שעות מידי בוקר בעבודה באוטובוס.

כיום יש לי נכדים מ – 3 ילדי:

לבני הבכור – עמית, שנשוי לשני, יש בת בשם רותם, בן בשם עילאי ובת בשם אדל, לביתי השנייה מיקה, שנשואה לאורן, יש בת בשם עמית, תאומים בשם טל ואיתי ובן קטן בשם יונתן, ולבני הקטן שי שנשוי לאסתי – יש בן בשם מאור ובת בשם נוי.

 הזוית האישית

מאוד נהנינו בתכנית הקשר הרב דורי, טל למדה על הילדות של סבא. נהנינו מכל רגע שהיינו פה. טל למדה דברים חדשים שלא ידעה קודם, אני אהבתי לספר לנכדתי את סיפורי האישי ואני מאחל לה שמחה ואושר.

טל מאחלת לי בריאות ושנישאר ביחד כל הזמן.

תודה רבה על התכנית הזאת ממש נהנינו.