חג פסח אצל סבתי גורג'ייה
חג פסח בילדותי בביתה של סבתי גורג'ייה לוי
שמי שולי אלקיים נולדתי בארץ בטירת הכרמל, השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי ויחד עם דורין בחרנו להעלות את סיפור חג הפסח בביתה של סבתי גורג'ייה לוי.
אני זוכרת את חג הפסח בשנות השישים בבית סבתי בטירת הכרמל, כשכל המשפחה המורחבת חוגגת את הסדר בנוסח העדה העירקית. ההגדה כתובה בעברית ועירקית, היינו מתחילים לקרוא בעברית ועוברים לעירקית. את ההגדה הבאנו מעירק כשאמי עלתה בשנת 1950, למרות שהיה אסור לעולים להביא חפצים חוץ מהבגדים וטבעת הנישואין.
אני זוכרת את השולחן, ערוך יפה, כשליד כל צלחת מונחת ההגדה של פסח. האוכל היה טעים עם המון ירק וחרוסת שעשויה מסילן (דבש תמרים) עם בוטנים טחונים מעל.
המבוגרים הכינו לילדים שקית מבד. את השקית היו קושרים לילדים על הגב כדי להתחיל בטקס של יציאת מצרים. היינו יוצאים החוצה עם השק על הגב, דופקים בדלת, וכשהמבוגרים שאלו "מי בדלת?" השבנו שהגענו ממצרים והם היו עונים בברכה שלשנה הבאה בירושלים הבנויה. אחר כך נכנסנו פנימה, התיישבנו ליד השולחן והתחלנו בקריאת ההגדה בשתי השפות.
השמחה הייתה גדולה והאוכל טעים, כשכל המשפחה מלוכדת ומאושרת.
זאת הייתה תקופה יפה מאוד ומאושרת עם געגועים לימים טובים יותר.
העשרה
נוסח התפילה בחג הפסח כנוסח רוב בני עדות המזרח, כפי שמובא במחזור לשלוש רגלים כמנהג יהודי בבל. השינוי היחידי, שלפני תיקון הטל ביום א' של פסח מוסיפים את הפיוט "מדבר עבדכון קודמכון", שבו אומרים "דעבר זמן הגשם ובא זמן הטל".
נוסח ה"הגדה של פסח" הוא כפי שמובא בכל ההגדות כמנהג יהודי בבל, ויש בו כמה קטעים שאינם מצויים אצל הרבה עדות אחרות, כגון: "אמרו רבותינו זכרונם לברכה" וכו', "ומנין שנתן לנו את ממונם" וכו', "אמונים ערכו שבח לאל וטבחו טבח" (פיוט שסימנו: אהרן כהן, ונאמר במנגינה מיוחדת), הפיוט "אתה גאלת את אבותינו ממצרים". כנגד זה אין נוהגים לומר את הפיוט "אדיר במלוכה בחור כהלכה" וכו'. גם "חד גדיא" ו"אחד מי יודע", אם כי נדפסו ברוב ההגדות כמנהג יהודי בבל, אין אף תופסים מקום מיוחד, ורבים מדלגים עליהם.
פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות מצרים לחירות, שחלה ביום הראשון לחג, במקביל למכת בכורות. שמו של החג נובע מהפסוק: "ואמרתם זבח פֶּסַח הוא לה', אשר פָּסַח על בתי בני ישראל בְּנָגְפּוֹ את מִצְרַיִם ואת בתינו הציל…" (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ז) היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין את נס קריעת ים סוף."
האתר העירקי – מנהגים ומסורת
תשע"ה – 2015
מילון
חג הפסחפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים. פסח נחוג שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. היום הראשון והאחרון מוגדרים כיום טוב, והימים שביניהם מכונים חול המועד.
ציטוטים
” חג הפסח בשנות ה 60 בבית סבתי בטירת הכרמל, חוגגים בנוסח העדה העירקית. “