מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חגים ומועדים

אני סבי וסבתי בבית ספר
תמונה זו מעברו של סבי
החגים מהילדות

במפגשי הקשר הרב דורי סבי סיפר:

"נולדתי ב-26/4/1947  בעיר ויניצה שבאוקרינה. סבי היה דתי והשתייך לתנועת חב"ד.

מאז שאני זוכר את עצמי, נהגנו לחגוג את כל החגים היהודיים לפי המסורת. אמנם באוקראינה הייתה הרבה אנטישמיות, ואף היה שלטון סובייטי נוקשה, ובאמת היה כמעט בלתי אפשרי לשמור על הזהות היהודית שלנו. עם זאת הקפדנו על החגים והמועדים היהודיים.

באותם זמנים הייתה רדיפה מאוד חזקה אחרי היהודים והיה אסור על פי החוק לבצע כל טקס מסורתי יהודי על פי ההלכה. כל פעילות מסורתית יהודית, כולל לבוש מסורתי יהודי או שמירת מסורת, הייתה נרדפת על ידי השלטונות וגוררת כניסה למחנות כליאה.

אני זוכר שתמיד לפני פסח סבא וסבתא ניקו את הבית מחמץ. הם היו מוציאים מהארון צלחות וסכו"ם, כלי מטבח חגיגיים המיועדים לפסח. אי אפשר היה להשיג מצה, לא בחנויות ולא בשום מקום אחר בגלל שזה היה לא חוקי, אבל היו יהודים שהיו אופים מצה במחתרת. סבי היה מקורב לאנשים האלה וכשהיה נכנס הלילה אני והוא היינו הולכים למקום בו ניתן להשיג מצה, עם מזוודת נסיעה, וקונים מהם מצות ומחביאים אותם במזוודה, ומתפללים שאף אחד לא יעצור אותנו ויבדוק לנו את המזוודה.

בליל הסדר היינו מכסים את כל החלונות, סוגרים את כל הדלתות וחוגגים את ליל הסדר כהלכתו. חנוכה היה החג הכי אהוב עליי. הייתי עובר בין כל קרובי המשפחה, אוסף דמי חנוכה ובכסף הזה הייתי קונה לעצמי דברים".

הזוית האישית

סבי עקיבא: אני מאוד נהניתי מהתכנית, הייתי שמח להרחיב את המפגשים ואת התכנית.

מילון

ויניצה
עיר באוקראינה, מרכז מחוז ויניצה. נמצאת על גדות נהר הבוג הדרומי.

ציטוטים

”בילדותי באוקראינה היה קשה לציין את מנהגי היהדות“

הקשר הרב דורי