מאגר סיפורי מורשת

גדלתי בתקופה שלפני קום המדינה עברתי את מלחמת השחרור בעירי, רמת גן. העיר הייתה בן הערים

הראשונות שהופצצו מהאוויר על ידי הצבא המצרי. אבי היה מראשי מחתרת ההגנה באזור.

 

כשחגגו לי בת מצווה, עדין הייתה תקופת הצנע- לא היה מספיק אוכל וחילקו מזון בתלושים מיוחדים לכל משפחה.

לאירועים כמו בת מצווה קיבלו הקצבה מיוחדת לתוספת מזון, כיבוד לאורחים. את החגיגה שלי ערכו

בחדר גדול בתחנת מכבי אש שהייתה סמוכה לביתי, בדרך כלל החדר הזה שימש חדר התכנסות של הכבאים. הפעם הם אירחו את כיתתי בתחנה בשמחה והיו שותפים להכנות ולתוכנית של המסיבה. הם סיפרו לנו

על עבודתם. במהלך הסיפור הזעיקו אותם לכיבוי שריפה שפרצה באזור, ראינו איך הם רצים לכבאיות

ומתארגנים לעבודת הכיבוי.

 

לרגע חשבנו שזו רק הדגמה של עבודתם אבל כשהמכוניות התחילו לזוז הבנו שזוהי הזנקת אמת.

ישבנו המומים אבל אחרי מספר דקות המשכנו בחגיגה. אחרי למעלה משעה הם חזרו מזיעים ומפויחים,

ראינו בהם גיבורים אמתיים ומיד דרשנו לשמוע על האירוע שאליו הוזנקו. ישבנו בדממה ומתח והקשבנו לסיפור

על כיבוי השרפה שהתחוללה באחד מבתי החרושת בסביבה והרבה זמן לאחר חגיגת בת המצווה שלי כולם

דיברו על החוויה הבלתי צפויה שעברנו.