מאגר סיפורי מורשת

שמי עידו שחם, השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במפגשים, בשיחות ובראיונות שמעתי את סיפורי של סבי איציק אילוז  מכל סיפוריו בחרנו להביא את סיפור הבר מצווה של סבא, תעדתי את סיפורו:

סבא איציק מספר:

"שמי איציק (יצחק), ואני אספר על בר המצווה שלי. את בר המצווה שלי חגגתי במרוקו בביתי. היה לנו בית גדול והיה נהוג  אז לחגוג את החגיגה בבתים. המוזמנים היו בני המשפחה, החברים של ההורים, החברים שלי. ההורים אמרו להזמין את החברים הקרובים ולא התערבו בבחירתם. הכיבוד היה טוב האוכל לא היה מבחר כמו של היום, היה נהוג להכין פשטידות, דג מלוח לא היה אז. היו דגים מבושלים, עוף, בשר, אורז. כל המשפחה השתתפה בהכנת האוכל. היו באים בשבוע של הבר מצווה להכין את האוכל, לאפות את הלחמים והעוגות את הכל עשו לבד, בעזרת בני המשפחה המורחבת.

הייתי לבוש חגיגי,עם חליפה ועניבה. הלכתי אל החייט, החייט לקח מידות ותפר הכל בעצמו. הלכתי אחר כך לסנדלר שייצר לי נעלים, בעבודה ידנית על פי מידותיי.

טקס הבר המצווה היה עבורי חשוב, ומרגש. טקס בעל ערך חשוב ובעל עוצמה בגלל שכל המשפחה עזרה להקים את האירוע הזה. ערכתי נאום דתי (בימים אלה רוב האנשים היו דתיים ולכן הנאום היה קשור לדתיות, לפרשה, להפטרה…).

החגיגה הגדולה בעצם הייתה משותפת לי ולאחי הגדול. אני הייתי בן 11 ואחי הגדול היה בן 13. פעם לא היה אפשרי לעשות שתי חגיגות ולכן כך זה היה, חגגו במועד של האח הגדול גם את החגיגה שלי.  את העלייה לתורה עשיתי שנתיים אחר כך בגיל 13 בבית הכנסת.

לדרשה שלי התכוננתי חודשיים, על הפרשה וההפטרה. היו די הרבה מפגשים עם הרב. כל יומיים שלושה הלכתי לרב לחזרות. לא היה אז מכשיר הקלטה ולכן היו הרבה מפגשים,כשבכל מפגש קוראים קטע אחר ועובדים עליו, המון דקלום.

בית הכנסת  שלנו היה פשוט ועתיק והתפללתי שם בגלל שאבי, סבי מצד אמי וסבי מצד אבי התפללו שם. אפילו שם ב"עבר הרחוק" חילקו לכולם סוכריות וכמובן הם זרקו אותם עליי. לצערי, אין לי אף תמונה מטקס הבר מצווה, כי היה אסור לצלם בשבת, בנוסף לא היו הרבה צלמים ומצלמות בתקופה ההיא וזה וגם לא היה מקובל.

עלייה לתורה מתוך אתר קהילת יהודי מרקש שבמרוקו

הזוית האישית

עידו שחם, מביא את סיפור טקס הבר מצווה של סבא איציק אילוז ממרוקו.