מאגר סיפורי מורשת

 

אני רוצה לשתף בהכנות לקראת חגים.

לקראת חג הפסח הורגשו הכנות כגון ענפי החקלאות, אוכל.

הוכנו עופות וירקות. אווירת החג הייתה עם חולצות לבנות, שולחנות ארוכים מלאים בכל טוב.

ההגדה הייתה שונה מהמקורית (לפי נוסח התנועה הקיבוצית). בקיבוץ נחשב זה, חג החקלאות עם קישוטי פרחים בקיבוץ ואווירת חג חגיגית.

 

בחג פורים– ימים עברו שסבא היה ילד הם התחפשו לדברים מקורים כמו קאובוי, שוטר,רופא,כבאי, מלכת אסתר, יפנית, ליצן.

היה נהוג ללכת לסטודיו לצילום ולהצטלם מפני שלא היה לכל הציבור מצלמה.

יצאנו לעדלאידע (תהלוכה פורימית) בתל אביב ברחוב אלנבי עם תחפושות.

היה נהוג לבקר קרובי משפחה ולחלק משלוחי מנות. כל שנה הסתובבו בתחפושות והיינו מצפים שלא יהיה גשם. מזיכרוני הגשמים היו חזקים. היה נהוג את התחפושות להכין לבד (בבית). לא הייתה מכירה של תחפושות. הכנו אותם מבגדים ישנים.

הילדים  היו מקבלים דמי פורים הילדים ציפו לשנה הבאה לפורים. ההנאה הייתה רבה בחג פורים.

 

מלחמת קדש:

זכרוני ממלחמת קדש ב1956 . הייתי בן 11 למיטב זיכרוני היו הכנות בסביבת ביתי, בגנים הציבוריים. הקימו שוחות(תעלות) ובבתים הוקמו שקי חול בכניסה ובחלונות הקפידו על אפלה, אטימת חלונות כדי שלא יצא מהבית אור.

בתקופתי היו מקלטים והיה צורך לשמוע הוראות של הצבא כגון: להקפיד על הגנה בסביבת הבית, בבתי ספר. מכוניות היו צריכות לצבוע את פנסי המכונית כדי לשמור על  האפלה(שמטוסי האויב לא יבחינו בהם) לא היה מיכשור לזהות בחושך  ועם תום המלחמה הוקמה ליד בית דגן תערוכת נשק שלל. שמחתי מאוד ללכת לראות את כל סוגי הנשק של האויב כגון טנקים, זחל"מים, תותחים, מכונות ירייה מתוצרת רוסיה..הייתה בי גאווה שניצחנו את האויב(המצרים)!

 

 

הייתי חבר בקיבוץ רמת רחל והייתי אחרי צבא. רמת רחל נמצאת על גבול ירדן, ישראל בצמוד לירושלים . עבדתי בלול משעה 7:45  כשאז, פתחו הירדנים ממוצב הפעמון, ירו מרגמות פגזים לעבר הקיבוץ וראיתי במו עיניי ומעלי עפים הפגזים. פתחתי רדיו וקראו סיסמאות. לכל מילואיניק היתה סיסמה ואת הסיסמה קראו ברדיו קראו גם את הסיסמה שלי והייתי צריך להתייצב עם חברי ליחידה. ירדנו לסיני.

 

עקב איחורי להגיע לבסיס דרשו לחזור לירושלים להצטרף לחטיבה ירושלמית. תפקידי היה עזרה בעורף מכיוון שירושלים הייתה מופגזת והיה צורך להצטרף לפינוי.

 

החטיבה הירושלמית –