מאגר סיפורי מורשת

שמי דביר גזית אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם  סבתי שרה ואני מעלה את סיפור חייה של סבתא שרה. סבתא מספרת:

נולדתי בחדרה בשנת 1950 וגדלתי בפרדס חנה. להורים שלי קראו חנוך וצביה. מזכרונות ילדותי כשגדלתי בפרדס חנה אהבתי מאוד לשחק עם חברותי מונופול. היינו חמש אחיות בבית, אני וארבעת אחיותי רחל, רבקה, אסתר וצירה.

הייתי כל יום מטפלת בארבעת אחיותי, לוקחת אותן לגן המשחקים הקרוב שעד היום הוא קיים הגן נקרא "גן -וייל" אפילו העץ שטפסנו עליו עדיין שם. למדתי בבית ספר ישורון, כל יום הלכתי ברגל לבית הספר או נסעתי בעגלה עם הסוס של השכן.

כשהייתי ילדה בשנות ה50 ' הייתה בארץ "תקופת הצנע". אי אפשר היה לקנות אוכל חופשי. כל משפחה הייתה מקבלת תלושים עם הקצבה של אוכל.

כשגדלתי והייתי נערה צעירה הייתי מבלה הרבה בבית דודתי שגרה בתל -אביב, שמה היה חדווה היא הייתה ניצולת שואה. הייתה לה חנות לכלי כתיבה ואני עבדתי בחנות שלה. הייתי ילדה מאוד חרוצה ואהבתי ללמוד. בהמשך נסעתי ללמוד בפנימיה בקיבוץ חפץ חיים. אבא שלי סמך עליי ותמך בי לאורך כל הדרך כי הייתי הבת הבכורה ואהובה מכולן. בכל חג ט"ו בשבט היה שולח לי חבילה לפנימיה עם פרות יבשים.

אחרי שסיימתי ללמוד בסמינר לגננות התחלתי לעבוד במושב עמקה בגן חובה ומשם עברתי יותר צפונה למושב אבן מנחם בגליל המערבי. בשעות הפנאי סרגתי חליפה וכיפות שנים רבות. את הכל עשיתי לבדי הייתי נערה מאוד עצמאית. בסופי שבוע, בשבתות הייתי מבקרת את הורי שגרו בפרדס חנה.

כשגרתי באבן מנחם אהבתי להשתתף עם הורי התלמידים שלי בקטיף תפוחים זו היתה חוויה נוסף לביקורי בית אחר הצהרים. השתתפתי כל השנים בחוג טיולים של החברה להגנת הטבע שמאוד אהבתי.

לאחר נישואי עברנו לגור בנצרת עילית. בתקופת מבצע משה העברתי חוג ליוצאי אתיופיה בנושא יהדות.

הזוית האישית

נהנתי לשמוע את סיפוריה של סבתא שרה ובמיוחד שספרה לי על אמא שלי

סבתא שרה ואמא שלי כשהייתה קטנה