מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זכרונות בטעם של בית

עליזה ונכדתה ליאם
עליזה ונכדתה
בית ההורים, זכרונות ילדות וגם מתכון מומלץ

בית ההורים

שמי עליזה, על שם סבתי. נולדתי בגרסיף, מרוקו – כפר קטן הגובל בספרד.

בית המשפחה היה חדר אחד גדול, שכלל את הכול. השכונה הייתה עם בתים קטנים וצפופים, בקרבת מקום היה בית כנסת.

להוריי קראו רחל ויוסף, ושמות האחים והאחות: משה, שרה ועמרם.

אמא הייתה תופרת ואבא היה סנדלר. אמא הייתה גבוהה והלכה עם מטפחת ראש ולבוש מסורתי. גם אבי היה גבוה וחבש כובע מסורתי.

היינו אוכלים בשר, גבינות, דגים, לחם אפוי מידי יום ויום. בשבתות היו אוכלים חמין (סחנה). גרנו בשכונה יהודית והמפגש של היהודים היה בבית הכנסת בקרבת מקום לבית.

בשנת 1955, בהיותי בת ארבע, משפחתי עלתה ארצה מתוך רצון לחיות בארץ ישראל, ארץ הקודש. הגענו באנייה לארץ, ועלינו אל ירושלים.

את השפה למדתי לבד, בעזרת משפחתי, לאט לאט. בתחילה הרגשנו דחויים בחברה בגלל מנהגינו, אבל שמחנו להגיע למשפחה שהייתה כבר בארץ. גרנו בבית, נקלטנו בקלות.

 

זיכרונות ילדות

למדתי בבית ספר ביאליק. למדנו מתמטיקה, אנגלית ושפה. היחסים עם המורים היו יחסים של כבוד ומשמעת. כן, הייתה משמעת חזקה והיינו מקבלים גם עונשים, כמו להעתיק 100 פעם פתגם מסוים. לא הייתה תלבושת אחידה.

בסופי השנה יצאנו לטיולים. בכל חג היו מסיבות. מבית הספר אני זוכרת היטב את המורה לאנגלית אהובה. אהבתי ללמוד מתמטיקה ואנגלית והמקצועות הפחות אהובים עליי היו תנ"ך, ספרות, שפה והיסטוריה.

בבית הספר היה חדר אוכל, אבל לא אכלתי בו.

המאכלים האהובים עליי היו : מופלטה, ספינג' והרבה ממתקים טעימים…

 

שעות הפנאי

הייתי בתנועת הצופים. מעבר לכך היינו מאזינים למוזיקה מרוקאית ושירי ארץ ישראל, הסגנונות המוזיקליים שהיו מקובלים הם מזרחי ופופ. נהגנו לרקוד באירועים משפחתיים, במסיבות, בחג העצמאות וכו עם המשפחה והחברים.

היינו שומעים שירים באמצאות רדיו, ופטיפון ותקליטים ובזמן הפנוי שיחקנו במחבואים תופסת, שבע אבנים וקלאס. היינו יושבים בחיק המשפחה מספרים בדיחות ומדברים.

אמצעי התקשורת היה טלפון והיינו משתמשים בו כדי לתקשר עם חברים ובני משפחה רחוקים.

היחסים עם ההורים היו טובים ועם משמעת טובה מאוד. היה אפשר לדבר עם ההורים על כל בעיה בחיי היום יום, הם היו מעורבים בכל הדברים על ילדיהם. נהגנו ללכת יחד לבקר משפחה או ללכת לים עם המשפחה מצומצמת.

 

הקמת המשפחה שלי

את בן זוגי הכרתי במפגש אצל החברים. נולדו לנו 4 ילדים – מנהלת צוות צפון, עצמאי בעל משאיות ועסק, מנהלת צוות בבנק הפועלים והאחרונה עקרת בית.

יש לי 11 נכדים. הנכדים שלי גרים בקריית אתא, קריית בינימין , בוסתן הגליל (עכו) וכרמיאל.

 

מתכון משפחתי – לחם מחבת

קילו קמח

2 כפות שמרים יבשים

כף מלח

חצי כף סוכר

רבע כוס שמן

5 כוסות מים

לאחר מכן מחממים טוב את המחבת עושים עיגולים בקוטר של צלחת ומשמים על המחבת (רצוי לחורר כדי יצא אוויר ושלא יהיה עבה)

 

סיפורו של חפץ – תעודת צופים, נובמבר 1962

מצאתי את המסמך במגירת הזיכרונות של סבתי בביתה. מקורו: כאשר סבתי סיימה את הצופים וזוהי התעודה שקיבלה בטקס שנערך בשנת 1962. בטקס חילקו לכל בוגרי הצופים של קבוצת חבצלת תעודות על סיומם והשתתפותם בצופים.

 

הזוית האישית

עליזה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר גורדון, קריית אתא, יחד עם נכדתה. במפגשים המשותפים עליזה סיפרה כיצד נראו החיים בעבר.

מילון

סחינה
חמין מרוקאי

ציטוטים

”"רצינו להגיע לארץ ישראל - ארץ הקודש"!“

הקשר הרב דורי