מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זכרונותיה של סבתא מרים

סבתא מרים ונטע במפגש
סבתא מרים, כמנהלת אגף החינוך, בפתיחה
החיים בשדרות בראשיתה ועד היום

זכרונות ילדות

שמי מרים, על שם סבתי מרים, אמא של אבא, נולדתי ב-1958 בחיפה, וגדלתי בצפון הארץ במושב צרופה.

חבריי באותם שנים היו ילדי הגן שבו למדתי.

בגיל זה משחקים היו בעיקר משחקים שהתאימו לגיל שלוש ארבע שנים במסגרת הבית והגן.

בשנים אלו רוב המשחקים היו בחצר הבית, בחיק המשפחה ובשדות הפרחים שהקיפו את הבית.

הקשר עם סבא וסבתא והדודים היה קשר יום יומי מאוד קרוב, נהגתי להיפגש איתם בכל יום ולשמוע מהם את חוכמתם הרבה על כל נושא בעולם, על החגים, המנהגים, ילדותם בארץ לידתם מרוקו, ואת קשיי הקליטה שלהם אחרי שעלו ארצה.

זיכרונות משנות ה-20 של סבתא

בגיל 5 עברה סבתא עם הוריה, סבא רבא רפאל וסבתא רבתא חנה, לעיר שדרות, עיירת פיתוח שרק נוסדה במערב הנגב.

בשדרות, למדה סבתא בבית ספר יסודי שקמים ובתיכון הדתי. בתקופת ההתבגרות השתתפה סבתא בפעילות הנוער העובד בשדרות, והיתה מדריכה בסניף התנועה, בפעילות רבה.

בתקופה זו המוסיקה ששמעו היא וחבריה היתה מוסיקת עולם כגון החיפושיות, אלביס פרסלי,  סיימון וגרפינקל. תנועות הנוער דאגו להכיר לבני הנוער גם מוסיקה קלאסית באמצעות מפגשים עם אומנים ויוצרים.

התקופה הייתה ידועה כתקופה מאוד עירנית ומשגשגת, הנוער והצעירים בארץ ובעולם הביעו את קולם ומחאתם בכל נושא כמעט. הייתה זו תקופה של חופש ושיחרור. המפגשים החברתיים, המסיבות והאירועים הושפעו מאוד מאווירת התקופה.

בבית, המוסיקה היתה מאוד מגוונת החל משירי תנועות הנוער, שירה עברית חדשה, פיוטים, שירה סביב מעגל השנה ומעגל החיים (חגים, ארועים משפחתיים, השבת). גם מוסיקה ערבית, שהביאו איתם מארץ הולדתם מרוקו, כגון שירתו של פאריד אל אטרש, סמי אל מגריבי, ג'ו עמר. מוזיקה בצרפתית ושאנסונים צרפתיים – אדית פיאף, שארל אזנבור.

אהבה ומשפחה 

סבא יצחק וסבתא מרים הכירו במועדון השכונתי באחת ממסיבות הגיוס של התקופה.

סבתא  הייתה אז אחריי תיכון וסבא בדיוק סיים את שירותו הצבאי בצה"ל.

סבא וסבתא לא הכירו הכרות מוקדמת, ועל כן המפגש היה חדש לשניהם.

תקופת החברות ביניהם התפתחה לאהבה גדולה והצעת נישואין כעבור שנה וחצי מיום הכרותם.

אחרי נישואיהם, נולדו ארבעת ילדיהם – צופית, אורית, בת חן וישראל.

באותן שנים סבתא למדה לימודיי הוראה והפכה לגננת בעיר,  שימשה בתפקיד זה במהלך 25 שנים בהן גידלה וחינכה את תלמידיה, לערכים ומצויינות שכבר אז בגיל הרך, היו הזרעים להתפתחות והשכלת תלמידיה, שעם השנים גדלו והפכו בעצמם למחנכים, למהנדסים ולהורים לילדים בעיר.

סבא יצחק סיים לימודיו כקדם הנדסאי ועבד שנים רבות כמנהל מפעל למוצרי נייר בשדרות.

במשך שנים רבות התמודדו סבא וסבתא עם גידול הילדים, התמודדות כלכלית. מחלתו של סבא ששינתה כמעט לחלוטין את אורחות חייהם.

סבא יצחק התפנה לעבודה בבית ובילדים, וסבתא המשיכה לפרנס וללמוד על מנת להתקדם בתפקידיה למען פרנסת המשפחה.

הזוית האישית

מרים – שרשרת הדורות מאוחדת ומחוזקת היא ביטוי לחסנו של עם ישראל בעבר, בהווה ולעתיד לבוא, ולכן התכנית חשובה.

נטע – שמחתי להשתתף עם סבתא בתכנית ולשמוע את סיפוריה.

מילון

מושב צרופה
מושב עובדים באזור מישור החוף הצפוני, השייך למועצה האזורית חוף הכרמל. ויקיפדיה

ציטוטים

”נהגתי להיפגש איתם בכל יום ולשמוע מהם את חוכמתם הרבה על כל נושא בעולם“

הקשר הרב דורי