מאגר סיפורי מורשת

עליתי ארצה בשנת 1951 בעליית יהדות עיראק במסגרת מבצע עזרא ונחמיה.

בבגדד גרנו בבית גדול מאוד, הבית כלל שלוש קומות וחצר פנימית. באותם הימים הייתה לנו עוזרת צמודה.

את הימים בליתי ביחד עם אחי באחד מבתי הספר המכובדים בעיר.

היינו ציונים וכל השנים אבי חלם על עלייה לירושלים, ואף ביקרנו פעם בירושלים אבל בגלל שאבי לא מצא

עבודה' חזרנו לבגדד עד העלייה בשנת 1951. 

 

לאחר המתנה של שנה בתור לעלייה הגיע תורנו. הטיסה הייתה מהירה תוך שלוש שעות טיסה הגענו ללוד,

ואז הסיעו אותנו במשאיות גדולות לשער העלייה ליד חיפה.  כאשר הגענו לשער העלייה הציבו אותנו באוהל אחד

עם משפחה נוספת . במעברה האוכל היה מחולק בתור ארוך. וכך הפכתי מתלמידת בית ספר מפונקת לעובדת

בבית הבראה בתור מנקה ואחותי בתור מדיחה כלים. כמובן שהקושי היה גדול אבל היו לנו מיטות נקיות ואוכל

טוב. אחרי שלושה חודשים כבר שאלו אותי מאיזה קיבוץ אני? כי דיברתי עברית טובה, בגלל שבתנועת החלוץ

הכינו אותנו לעלייה ולימדו אותנו עברית.

לעתים קרובות היו באים לבית ההבראה שרים, ואנשים חשובים, כמו גולדה מאיר וברזילי שהיה שר הבריאות וכיוםיש בית חולים על שמו. " המרכז הרפואי על שם ברזילי, אשקלון הוא בית חולים באשקלון. המרכז משרת את תושבי האזור הכולל את אשדוד מצפונו, שדרות מדרום לו, קריית גת וקריית מלאכי במזרח, אשקלון"

מאיר ברזילי שאל אותי מה אני יודעת ?

עניתי שאני שולטת גם באנגלית וגם הדפסה במכונת כתיבה

ברזילי הציע לי להירשם בלשכת העבודה בירושלים לפקיד פקידה. וכך התקבלתי ככתבנית בלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה ולאחר מכן עברתי למשרד התיירות ולאחרונה סיימתי לעבוד במכון היצוא הישראלי.

בית חולים ברזילי

 

1.  התרשמויות : בחריזה

2. מארץ התמר לארץ התפוז כפי שמשתמע מהשם זיכרונות משם ורישומים  מכאן.