מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיכרונות מעצבים

פסלו של הרצל במזנון בבית סבא
הפסל כיום בביתי
3 יולי 2015 - יום השנה 111 לפטירתו של בנימין זאב הרצל

יולי 2015

השבוע חל יום השנה 111 לפטירתו של בנימין זאב הרצל.. מקווה שיהיה לכם כוח לקרוא משהו על

זיכרונות מעצבים..

במדף העליון של המזנון השחור, שבסלון הבית של סבא ערף וסבתא ציפורה ז"ל, היה מונח במשך שנים, פסל של דמות מזוקנת וחמורת סבר. הוא עמד שם בין בקבוקי האוזו בצורת בוזוקי שהביאו לסבא וסבתא מיוון ובין פסלי הפרעונים ממצריים ועוד כמה סרוויסים ותמונות משפחתיות של סבא וסבתא מעניקים לנכד שרשרת מגן דוד בבר מצווה ושל הנכדות הגדולות שהתגייסו והציגו לראווה את המדים והעוזי וכומתת הכריש בין עצי האקליפטוס של מחנה 80.

כילדה קטנה, מיקומו של הפסל היה נראה לי כמעט נוגע בשמיים, במדף כ"כ גבוהה שאין לי סיכוי להגיע איליו אי פעם. וביום שישי כשכולם היו אוכלים מול הטלוויזיה את הקובות של סבתא וצופים בסרט ערבי, ממש ברגעי הדרמה, הוא היה מביט בי ואני הייתי מביטה בו ופנינו נותרו חתומות. הוא אף פעם לא חייך אליי, הוא תמיד היה בודד, רציני מרוחק ומוטרד..

במדף שמתחת, על הזכוכית של הוויטרינה, היו מוצמדים שטרות כסף ישנים בצבע כחול, לקח לי כמה שנים לחבר שעל השטר יש דמות שמאוד דומה לפסל שיושב לו בבדידות שם למעלה. היה לי ברור שמדובר במשהו חשוב מאוד.. ומודאג מאוד. לא ידעתי ממה הוא מודאג. זה הטריד אותי.. רציתי לעזור לו, באמת, אבל הוא ישב כ"כ גבוהה ושתק..

כשסבא ערף וסבתא ציפורה הלכו לעולמם בשיבה ואהבה, ביקשתי לקבל 2 דברים מביתם; אחד היה הצלחת של סבתא שהייתה תלויה בכניסה לבית, וכל מי שהיה נכנס לביתם הקטן, עיניו היו פוגשות מיד את הצלחת התלויה ואת הכתוב עליה בריקוע נחושת יפיפה "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" ואני אהבתי את מילים ומשמעותם ונהגתי לגעת במילים הרקועות וסבא תמיד הזהיר "שהצלחת לא תיפול"…

והדבר השני היה כמובן הפסל , זה שלא חייך אליי ושתמיד היה מוטרד. היה כתוב עליו ד"ר הרצל, אומרים שסבא קיבל אותו מתנה כשפרש לפנסיה מעבודתו בסולל בונה. תחשבו מה זה לקבל את הרצל מתנה לפרישה ולא תלושים וכרטיסי מתנה או משכורת 13! . כשביקשתי את הרצל כבר ידעתי כמובן מי זה ולמה הוא לא היה פנוי להשיר אליי מבט.. ואיזה טרדות היו לו וגם איזה חלומות..

היום, בכניסה לבית שלנו תלויה הצלחת של סבתא ציפורה, וכל מי שנכנס פוגש את הכתוב, ואני כבר גדולה מספיק כדי לדעת שלא תמיד הזורעים בדמעה גם קוצרים את מה שזרעו, אלא לפעמים פשוט ממשיכים נדוד ושזה חשוב ומשמעותי גם אם רק זורעים..

ולגבי הרצל, הוא לא נשאר לבד יותר. מי שמכיר אותי יודע שכבר שנים הרצל איתי, במשרדים בצבא, בבית התפוצות בהרצאות, הוא תמיד איתי. אבל כשאיתמר נולד לא לקחתי את הרצל לעלמא, החלטתי שהרצל יפסיק לנדוד בין משרדים, הוא ישב שם על המדף של הספרייה שלנו בבית במבטו הרציני, בין פסלי הנשים המלאות שעושות יוגה וליד הגולם מפראג, שמתחתיו ספרייה עמוסה לעייפה בשירה וספרות עברית והגות יהודית הכופרת ושואלת ותוהה ואוהבת ושונאת וחולמת.. וכשאיתמר ישאל מי זה האיש הרציני הזה עם הזקן, אני אדבר אתו על הכול, על סבא וסבתא רבה, על ההבדל בין הוזה לחוזה ובעיקר אזמין אותו לחלום חלומות גדולים, שיש בהם לשנות מציאות, אקזיט אבל קצת אחר.. למען אנשים, למען אידאה ולא בשביל כסף…כמו של הרצל – שזרע בשבילנו חלום ונדד מן העולם. ומה אנחנו זורעים?והאם אנחנו יודעים לזרוע ולנדוד?

ולאחרית הדבר (מתוך אלטנוילנד של הרצל):..״אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה – ויישאר אגדה. היה בדעתי לכתוב ספור עם מוסר השכל. יהיו שיאמרו: יותר סיפור ממוסר השכל. אחרים יאמרו: יותר מוסר השכל מסיפור…סיפורי, כעת מתחילים ייסורך. יהיה עליך לפלס דרך במבוך של איבה וסילופים כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את סיפורי וברכתי.

אני מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות״

העשרה

בנימין זאב הרצל: "בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט. מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנו"

אלטנוילנד: "לְטְנוֹיְלַנְד , מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית: "תל אביב". הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902. באמצעות הנרטיב מתאר הרצל את חזונו בנוגע למדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל. הספר יצא לאור אחרי ספרו הציוני הראשון של הרצל – 'מדינת היהודים', ואחרי ביקורו של הרצל בארץ ישראל."

סופי תורקיה – יורמן, שימשה בתפקיד, מנהלת מחלקת פיתוח תוכניות של בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות. בין יוזמותיה הברוכות בשנות עבודתה, יזמה והוציאה לפועל יחד עם תמי גרין מנהלת תכנית הקשר הרב דורי את לידתו ועלייתו לאוויר של מאגר זה של סיפורי מורשת.

3.7.2015

מילון

בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט. מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת.

אלְטְנוֹיְלַנְד
אלְטְנוֹיְלַנְד , מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית: "תל אביב". הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902. באמצעות הנרטיב מתאר הרצל את חזונו בנוגע למדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל. הספר יצא לאור אחרי ספרו הציוני הראשון של הרצל - 'מדינת היהודים', ואחרי ביקורו של הרצל בארץ ישראל.

ציטוטים

”הצלחת של סבתא והכתוב עליה בריקוע נחושת יפיפה "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" “

”כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות“

הקשר הרב דורי