מאגר סיפורי מורשת

זיכרונות מסיפור חיי

 

מעברה

קוראים לי תקווה שרביט ואני סבתא של ליאל מצד האבא, אני עובדת בעסק המשפחתי " קבב – הכפר " שם משפחתי הקודם היה חבר. נולדתי במעברה בשנת 1959 וגדלתי שם עד גיל שלוש.

 

מפאת גילי, איני זוכרת הרבה דברים מהמעברה אבל ישנו זכרון, דבר שלא אשכח החרוט בזיכרוני , בית – הכנסת הגדול במעברה. אני זוכרת, המון אנשים ומשפחות שלמות מגיעים לבית הכנסת. ביום כיפור כולם היו מתכנסים בו. כולם היו יושבים בחצר ענקית כל הזקנים עם הזקן הלבן והארוך וגם אנחנו הילדים. בין היושבים היו שני הסבים שלי שלמה ומשה.

 

לדעתי, זכרון חזק זה נשאר, בגלל ששני הסבים שלי היו בין הקהל הגדול, הדבר נחרט חזק מאוד בזיכרוני. זה הזיכרון היחיד וזאת התמונה היחידה שיש לי מן המעברה.

 

שכונה

כאשר הייתי בגיל 3 סיימו לבנות שכונות רבות בטירת הכרמל ואז עברנו לשכונת ביאליק שיכון 10. המעבר היה מרתק, פתאום יש מים בברזים, שרותים, מכונת כביסה, מקלחות, חשמל, בקיצור איכות חיים שלא הייתה במעברה.

 

אני זוכרת, שכמה פעמים בדרכי הביתה הלכתי לאיבוד, מכיוון שכל הבניינים נראו אותו הדבר. בסופו של דבר הצלחתי להתאקלם יפה מאוד.

 

זכרונות הילדות שלי הם הילדות בשכונה שלי. בהתחלה היו קשיים רבים , ההורים היו עסוקים בפרנסת המשפחה. הוריי עבדו במטעי הזיתים בטירה הדרומית. העיר, הייתה מחולקת לשני חלקים: טירה צפונית וטירה דרומית. עם זאת, עם כל הקשיים זכורה לי תקופה זו כתקופה יפה ושמחה. בכל ערב או חופשה, כל הילדים בחוץ, משחקים בכל מיני משחקים: תופסת, חבל, מחבואים ועוד מלא משחקי כדור .היה לנו כיף , גדלנו כמו ילדי פרא! 

 

חברות בשכונה

חברות