מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1948 גויסתי לצבא לשירות פעיל. העברתי לקיבוץ כפר גליקסון ושם איכסנו אותנו ברפת של הקיבוץ. ברפת  ישנו והתאמנו. היינו מחלקה של חיילים שגויסו מחדרה ומאבן יהודה, עולים חדשים מלוב. מכפר גליקסון הועברנו למחנה בחדרה ושם נוצר גדוד 31 של אלכסנדרוני. קיבלתי מספר אישי: 1051 שעם הזמן הוחלף ל-1430 וזה המספר שלי עד היום.

במחנה חדרה קיבלתי תפקיד של אפסנאי פלוגה א' גדוד 31. מחדרה הועברתי לרמת השופט שם צורפה הפלוגה לגדוד הראשון של הפלמ"ח בג'וארה. בפלוגה שלי הייתה מחלקה של אנשי זיכרון יעקב שיצאו לפעולה עם הפלמ"ח לשחרור צפת. אני הועברתי למחנה 21 ומשם למפקדת חזית ב' בדורה, נתניה. ממחנה דורה בנתניה צורפתי למבצע שיפוט עריקים (מבצע שבו שופטים את משתמטי הצבא) בצריפין (בסרפנד).

בתקופה זו עברתי קורס תובע צבאי ביפו ושמשתי בו בסרפנד כחודשיים. לאחר מכן חזרתי למחנה דורה ומשם שוחררתי מהצבא.

את המילואים עשיתי במחנה עמוס ליד עפולה. הייתי עד בתקרית שבה מטוס עיראקי נפל בתוך המחנה. השתתפתי בכל מלחמות ישראל כאיש מילואים.

כשמחלקת אלכסנדרוני מפלוגה א' גדוד 31 צורפה לגדוד הראשון של הפלמ"ח בג'וערה  שמשתי כאפסנאי הפלוגה. הייתי כל יום מבקר בג'וערה במפקדת הגדוד הראשון של הפלמ"ח וקיבלתי הנחיות.

יום אחד כשיצאתי בכלי רכב נורו יריות וכדור אחד פגע בקבינה של המכונית שלי, נשמע פיצוץ גדול והתברר שאחרי שהחבר'ה חזרו מפעולה בכפר הערבי קופראעם והביאו איתם תחמושת, שלל, ובהם היו רימונים. חבלן של הפלמ"ח טיפל בשלל ורימון התפוצץ. הרימון היה קול הנפץ ששמעתי במכונית.

הפלוגה קיבלה שלוש בנות מהפלמ"ח שטיפלו בכל צרכי המחלקה שהייתה ברמת השופט.

כשהייתי אפסנאי של המחלקה שהייתה במושבה בת שלמה קיבלנו כלי נשק מהצבא הבריטי בתשלום. את הנשק הייתי מוביל בטנדר שלי למחנה בחדרה. יום אחד עצרו אותי חיילים בריטים לביקורת ואני החבאתי את הרובה שהיה לי מתחת לרגל והנשק היה מוסתר בטנדר עם ברזנט. עברתי את הביקורת בלי בעיות והגעתי לחדרה.

בתקופה ששימשתי כתובע צבאי במבצע עריקים בצריפין, יום אחד קיבלתי תיק של עריק ומתברר שהוא בן חדרה מהוותיקים. כשהוא סיפר לי את הבעיה המשפחתית פניתי לשופטים וביקשתי להקל בעונשו והשופטים פסקו לו עונש על תנאי.