מאגר סיפורי מורשת

בערך בגיל שבע וחודשיים למדתי בכיתה ג' במשמרת צהריים פתאום הגיע נער יחאזקל שבטאי והייתה לו עגלה מארגז של תפוזים עם גלגלי מתכת וצעק לעברי: "איריס איריס אבא שלך מת" לא הבנתי מה הוא מקשקש בכל זאת ניגשתי למורה ואמרתי לו שאמרו לי שאבא שלי מת אז הוא אמר לכי הביתה, הגעתי הביתה תוך שתי דקות והבית היה מלא אנשים ובלבול מאוד גדול ולא ידעתי מה הולך להיות ברקע הבנתי שאבא שלי לא חזר מהים.

ואחרי פרק זמן החליטו לפנות את הילדים לסבא שלי בבנימינה, כי סבתא שלי נשארה עם אמא שלי אני זוכרת ימים של הרבה מתח חוסר וודאות מידי פעם הדודות באו לבקר וכל אחת אמרה משהו אחר כמו מחפשים את אבא שלך עוד מעט ימצאו אותו.

הגופה התגלתה אחרי שלושה ימים, וכנראה אחרי ההלוויה החזירו אותנו הביתה, הבית היה שונה מבית שמח מאוד לבית של בכי ועצבות בדרגה גבוה ביותר, הכאב לא היה רק של המשפחה אלא גם של נחלת הכלל כי אבא שלי היה האדם הכי דומיננטי בישוב אור עקיבא שהוא היה בין ארבעת המשפחות הראשונות שעלו על הקרקע. הוא איש של שלום ועשייה למען הכלל. למרות המצב הכלכלי הקשה שהיה בארץ שהיה באותה תקופה אבא שעבד באיטונג והשלים הכנסה כמכונאי אצל האיכרים בבינימינה שרק להם היה רכבים באותה תקופה, הצליח לקנות מוצרים בשוק השחור דאג לשלוח לסבא וסבתא מצד אמי, כי לו, לא היו הורים פה. אמו נספתה בשואה ואביו טרם עלה לארץ אז הוא אהב מאוד את המחותנים שלו כמו כן היה חביב על כל הישוב הלך לבקר את כל החולים ודאג לפנק אותם עם איזה מאכל או ממתק בגלל המתח הכלכלי היו הרבה זוגות שהיו רבים ואבי היה נכנס אליהם ולא יוצא משם עד שהם מתפייסים.

אני זוכרת שאחת מהשכנות שלי מאוד אהבה שאבא שלי יהיה אצלם בערבים והיא ידעה שהוא לא מוותר על ביקור חולים אז הייתה מתחזה לחולה כדי שיבוא לבקרה אבא שלי הבין את העניין וכשהיו אומרים לו שהיא חולה לקח חלוק לבן לבש אותו "וכלי עבודה רפואיים" ונכנס לבקר אותה אחרי כחמש דקות היה יוצא אז הייתה כועסת ושאלה למה אתה יוצא ואבא שלי עם החוש הומור שלו היה עונה לה את חולה נכון רצית רופא אז הגיע הרופא ורופא מרפא תוך חמש דקות כמובן שבסופו של דבר ויחסי השכונות והחברות היו מצויינים.

אני זוכרת שאנחנו היינו הבית הראשון שקיבל חשמל כי להתחבר לחשמל היה קשה מאוד מבחינת כלכלית ומאחר שהיה לנו חשמל אז קנינו רדיו מחברת שניידר שהיה ענק בזמנו וכמובן שחלקנו איתו עם כל התושבים כל ערב היו מתכנסים כולם אצלנו הקשיבו למה שרצו עד שעת החדשות בשעת החדשות הייתה דממה מוחלטת ואחרי החדשות התחילה הפרשנות של כל אחד.

הזוית האישית

סבתא איריס מספרת לאיתמר טפיירו על סבא רבא שלו.