מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיכרונות ילדות של תמר איסקוביץ

תמר עם שירה ותלמידים מהכיתה
תמר בצעירותה
תמר מספרת זכרונות ילדות מקזחסטאן

תמר איסקוביץ נולדה ברוסיה בשנת 1940. שם אביה של תמר היה אליקום ושם אמה היה רשה. לתמר היה אח אחד ושמו ולדימיר.

תמר הייתה בת תשעה חודשים שכפרצה מלחמת העולם השנייה, היא ומשפחתה ברחו לקזחסטן מכיוון ששם לא חוו אנטישמיות ולא היו נאצים בסביבה, ולכן משפחתה הרגישה בטוחה ומוגנת. כשפרצה המלחמה אביה התגייס לצבא בתור תת-אלוף ולאחר שנה וחצי של לחימה אביה נהרג, היא נותרה ללא זכר ממנו כלל. "נשארנו בלי אבא שהיה אמור לשמור עלינו". תמר ומשפחתה נסעו ברכבת חודש שלם כשמצבם הבריאותי לא כשורה והם ללא אוכל ומים. כשהייתה הזדמנות אמה הלכה לקנות להם מעט אוכל ובאותו הזמן אחיה שמר עליה, תמר מספרת: "אחי היה עבורי דמות אב, הוא שמר עליי והגן עליי וכשהייתי צריכה את עזרתו ישר פנה לעזרה."

כשתמר הייתה צריכה להירשם לבית הספר היא הייתה חולה ולא יכלה להגיע לבית הספר וללמוד, לכן אחיה לימד אותה באמצעות ספרים ומחברות. רק כשהייתה בכיתה ב' נרשמה תמר לבית הספר. תמר סיפרה שחברים שלה היו אומרים: "שיש להם אבא חזק ששומר עליהם", וזה תמיד נורא העציב אותה והדמעות זלגו מעיניה. אך בנוסף תמיד זכרה שיש לה אח חזק ששומר עליה כל הזמן.

העלייה לישראל

בשנת 1997 עלתה תמר לארץ ישראל עם בעלה בוריס ובתה לובה, היה להם אישור לעלות אך ורק עם 25 קילו. היא לא רצתה להישאר ברוסיה מכיוון שהיו שם מלחמות, וגם בגלל שבנה הבכור עלה לארץ במסגרת פרויקט נעל"ה כמה שנים לפניה. תמר הייתה שמחה ונרגשת לעלות לארץ ישראל עם בעלה ולראות את הילדים שלה, שמאוד התגעגעה אליהם וציפתה לראותם. כשהגיעו לישראל ותמר פגשה את ילדיה היא פרצה בבכי מרוב התרגשות, חיבקה ועטפה אותם בחום ואהבה. לתמר היה חלום לעלות לארץ ישראל ולהתאחד יחד עם משפחתה ולהיות משפחה גדולה ומאושרת כאן בארץ.

בתקופה שלאחר עלייתם תמר עבדה כמטפלת ובעלה, שהיה עם תואר מהנדס ברוסיה, לא התקבל לעבודה כאן בארץ. לאחר כמה שנים סיים בנה את לימודיו והתגייס לצבא. לאחר הצבא למד בטכניון ולחם במלחמת לבנון השנייה, כיום הוא נשוי עם שלושה ילדים. בתה של תמר סיימה תואר שני באוניברסיטה. בהתחלה גרה בלוד במרכז קליטה ולאחר מכן מצאה עבודה בישראל בעיר מגדל העמק, כיום היא נשואה עם שתי בנות. נכדתה לומדת בבית ספר אורט רוגוזין במגדל העמק ויש לה חמישה נכדים נוספים מקסימים ואהובים.

תמר אהבה ואוהבת עד היום לשתף ילדים, נוער ומבוגרים על עברה, לחזק אנשים ולעזור לניצולי שואה. היא אוהבת לטייל ברחבי העולם, לשחק עם הנכדים ולקרוא ספרים. כיום תמר בת 81, מתנדבת בעמותה לאנשים מבוגרים ומספרת את סיפורה המרגש והמרתק.

הזוית האישית

התלמידה שירה: כשתמר סיפרה לי את סיפורה היא התרגשה מאוד ודמעות זלגו מעיניה, הרגשתי שהיא סומכת עליי, שהיא מרגישה בנוח לשתף אותי, ניסיתי לדמיין מה היא עברה. מאוד נהניתי לעשות את התכנית עם תמר, לשמוע על אודותיה. זוהי תכנית מאוד מרגשת ומעצימה, הבנתי שצריך להעריך את הדברים הקטנים שיש לנו בחיים.

המספרת תמר: שירה מקסימה, היא הייתה קשובה מאוד, ראו שהיא אוהבת לבוא למפגשים איתי, שהסיפורים שלי באמת מעניינים אותה. היא שאלה שאלות והתעניינה בעברי, התרגשתי לחזור אל סיפוריי ולשתף בהם את שירה, מאוד נהניתי להיזכר בילדות שלי ובעבר שלי.

מילון

קזחסטן
מדינה השוכנת בחלקה המרכזי של יבשת אסיה, חלקה הקטן ביבשת אירופה והיא המדינה התשיעית בגודלה בעולם, מבחינת שטח. בעבר הייתה חלק מברית המועצות, וב-16 בדצמבר1991 נהפכה למדינה עצמאית.

פרויקט נעל"ה
נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), היא תכנית של משרד החינוך להשגת תעודת בגרות ישראלית לבני נוער זכאי חוק השבות מרחבי העולם היהודי. נעל"ה היא תכנית המאפשרת לצעירים וצעירות יהודיים מרחבי העולם ללמוד במשך שלוש עד ארבע שנים בתיכונים בישראל ולקבל תעודת בגרות ישראלית, ולאחר מכן המטרה שהם התגייסו לצה"ל.

ציטוטים

”נשארנו בלי אבא שהיה אמור לשמור עלינו“

הקשר הרב דורי