מאגר סיפורי מורשת

גדלתי בקיבוץ גבעת ברנר שנות ילדותי הראשונות עברו בצלה של מלחמת העולם השנייה.

זכור לי שבסיום המלחמה אספה אותנו הגננת תחת עץ תות גדול וסיפרה לנו שהמלחמה עם היטלר נגמרה.

השבת השחורה – יום שבת, 29 יוני 1946,  זה היה בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל.  לפתע בשבת בבוקר הגיעו  עשרות חיילים בריטים לקיבוץ, אספו את כל חברי המשק לתוך מכלאה שהייתה מוקפת בגדר תיל, כל הפעולה הזאת נועדה  לחיפוש אחרי כלי נשק שהיה חשד שנמצאים בקיבוץ  באופן  לא חוקי. אנחנו כילדים דאגנו להזדחל בין רגליהם של החיילים הבריטים כדי להביא מים לחברי המשק שנמצאים יום שלם מתחת לשמש הקופחת.

 לאחר מכן, פרצה מלחמת השחרור  ואנחנו לנו מספר חודשים במקלטים משום שהיה חשש שחיל האוויר המצרי יתקיף את הקיבוץ בשל קרבתו של הקיבוץ, לשדה התעופה הצבאי תל נוף.

לצה"ל התגייסתי ב-1957 היינו עשרה בנים מאותה הכיתה בפלוגת שריון  כשהשתחררתי מהצבא ב-1960 גויסתי מטעם הקיבוץ לעזרה לקיבוץ צעיר בחבל לכיש שם הקיבוץ בית ג'וברין.

במשך השנה הזאת עבדתי  במגוון רחב של עבודות שונות כאשר זכורה במיוחד עבודתי  כרועה בקר במרחבי מרעה טבעי.

 לאחר מכן, חזרתי לקיבוץ גבעת ברנר  ועד לעזיבתי את הקיבוץ עבדתי בנגרייה של הקיבוץ ב-1965 עזבתי את הקיבוץ וגרתי בדירה שכורה בתל אביב  לאחר מספר חודשים התחלתי לעבוד בתעשייה אווירית  ושם הכרתי את  אשתי אסתר, לאחר כשנתיים וחצי נולדה לנו בתנו הבכורה הילה ובן הזקונים אמיר.

 

אירוע מיוחד שנחקק בזיכרוני: יום אחד נסענו לטיול לחרמון , טיול שאורגן ממקום העבודה.  בערב לנו בבית הבראה ביישוב מעלות. מוקדם בבוקר חדרו מחבלים  ליישוב מעלות, היינו עדים לאירוע הקשה, פלוגה של יחידת גולני חיסלה את המחבלים במעלות, ולמזלנו יצאנו בנס מאירוע זה.

 

היום אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי "מזקנים אתבונן" , בביה"ס יהל"ם ברמת גן ולומד להשתמש בטכנולוגיה חדשה ומתעד את סיפורי.