מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיכרון של רגע ממלחמת העולם השנייה

סבתא זאנין והנכדות מיקה וגאיה
סבתא זאנין עם אביה ואמה
למזלנו הרע מצאנו מקום ישיבה ליד קצין גרמני

שמי ז'אנין שטיק. נולדתי בשנת 1937 בבריסל שבבלגיה. עליתי לארץ בשנת 1962. אני גרה בהוד השרון, יש לי שלושה ילדים ושמונה נכדים נפלאים.

בתחילת מלחמת העולם השנייה הייתי ילדה קטנה בת 4 שאהבה מאוד לשיר. בזמן המלחמה נרדפנו על ידי הגרמנים ולעתים קרובות היינו צריכים לעבור דירה כי פחדנו שהשכנים הגויים ימסרו אותנו לגרמנים.

הסיפור קרה בתוך חשמלית, אמא ואני נסעו לקניות וחזרנו הביתה בחשמלית. זה היה אחד הפעמים הבודדות שאמא לקחה אותי איתה לקניות. למזלנו הרע מצאנו מקום ישיבה ליד קצין גרמני. אחרי שהתיישבנו התחלתי לשיר את השיר שהגרמנים אהבו לשיר כל בוקר בבסיס שלהם. גרנו ליד הבסיס ומרוב ששמעתי את השיר ידעתי לשיר אותו. הקצין התלהב מאוד כששמע אותי שרה ולקח אותי על הברכיים שלו. הרגע הזה הוא רגע בלתי נשכח עבורי ועבור אימי. הקצין התלהב ממני ושמח מאוד וביקש  שאני אמשיך לשיר את השיר. אימי רעדה מפחד.

סבתא זאנין עם אביה ואמה

new-doc-2017-01-15-23-25-03_1

אמא לא אמרה מילה אבל החליטה שנרד לפני התחנה שלנו,לי זכור שהנסיעה הייתה ארוכה, אני נהניתי ושמחתי ואמא רק חיכתה לרדת. קיצרנו את זמן הנסיעה בחשמלית כי אמא החליטה להמשיך את הדרך ברגל. כשירדנו אמא כעסה עלי מאוד והפליקה לי פליק. היא כעסה ששרתי בחשמלית.

תודה לאל שהסיפור הזה נגמר בצורה כזאת,הוא היה יכול להיגמר הרבה יותר רע כיוון שהקצין היה יכול למסור את אמא ואותי לגסטפו.

הנסיעה הזו תלווה אותי לכל החיים!

הזוית האישית

סבתא זאנין: מאוד מאוד שמחתי להיות בקרבת הנכדות שלי, היה חשוב לי לשתף אותן בזיכרונותי מהתקופה של המלחמה.

גאיה: סבתא אהבתי שסיפרת לי סיפור משמעותי בחייך. היה לי כיף להיפגש יחד, אוהבת גאיה.

מיקה: אהבתי שזרמת וסיפרת לי כל מיני סיפורים. היה לי כיף שהיינו יחד, אוהבת מיקה.

מילון

גסטפו
גסטפו הוא קיצור שמה של משטרת המדינה החשאית,של גרמניה הנאצית. אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית - תחילה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.

ציטוטים

”הרגע הזה הוא רגע בלתי נשכח עבורי ועבור אימי. הקצין התלהב וביקש שאני אמשיך לשיר .“

הקשר הרב דורי