מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבתא שלי, נחה אדלשטיין נולדה בשנת 1931 ברומניה.

כשהייתה בת 12 נלקחה למחנה אושוויץ ובשנת 1945 שיחררו את המחנה מידי הגרמנים. כשהיתה בערך בת 14 צילמו את סבתא רבתא שלי עם עוד ארבע חברות שלה מהמחנה ונתנו לה את התמונה. התמונה היתה המזכרת היחידה שיש לסבתא שלי מתקופת הילדות של סבתא רבתא.

 סבתא רבתא עם ארבעת חברותיה מהמחנה

סבתא רבתא יושבת ראשונה מצד ימין

סבתא חדווה שלי נולדה בשנת 1951 ברומניה בעיר אורדאה. סבתא חדווה נחשפה לתמונה לראשונה בגיל 30 כאשר סבתא רבתא שלי הראתה לה אותה ואז היא סיפרה לה את הסיפור שמאחורי התמונה. בגיל 62 לקחה סבתא שלי את התמונה לביתה ועד היום היא שומרת עליה כמזכרת מאמא שלה ומחברותיה שהיו איתה במחנה ההשמדה.

ישבתי עם סבתא והיא סיפרה לי על יום השיחרור ממחנה ההשמדה: היא סיפרה לי שכולם היו מאושרים שיום השחרור הגיע. כולם ציפו ללכת לביתם ולמצוא את משפחתם ורכושם אך כמובן שחלום זה לא התגשם כי משפחתה של סבתא רבתא שלי הושמדה כולה בשואה. היו לה הורים ועוד שלושה אחים ואף אחד מהם  לא שרד. היא מצאה את עצמה בגיל 14 לבד בעולם עד אשר מצאה את אח של אמא שלה והיא חיה אצלם עד גיל 18 הגיל בו התחתנה סבתי חדווה.

הזוית האישית

עמית גולדנברג משתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא חדווה, ממנה שמע את סיפורה של סבתא רבתא נחה ועל קורות המשפחה שהושמדה בשואה.