מאגר סיפורי מורשת

לימים, גדל יחד עם עוד אח ואחות ובגיל 16 התייתם מאביו. מרגע זה ואילך הוא היה אחראי על פרנסת הבית- אם, אח ואחות שהייתה בעלת צרכים מיוחדים. הוא החל לעבוד ביקב בזיכרון יעקב ,משרה שניתנה לו בגלל אביו שעבד ביקב.

בשנת 1977, לאחר 60 שנות עבודה ביקב זיכרון יעקב, תחילה כשומר ואחר כך כפקיד, יצא אבי לגמלאות ורצה להתחיל לגמוע ולצאת קצת לעולם הגדול, לאחר 60 השנה שכבלו אותו ולא נתנו לו חיים חופשיים.

כשהיה ברצונו לנסוע לארה"ב בשנת 1977 הגיע למשרד הפנים כדי להוציא דרכון לו ולאימי. במשרד הפנים אמרו לו: "טוב, לאשתך נוציא דרכון אבל לך… לא." וכי למה? ענו לו "כי אתה לא מופיע ברשימות משרד הפנים בשמך הנקוב." "וכי באיזה שם אני מופיע? הרי נולדתי כאן בחרתי כאן הולדתי ילדים כאן." אמרו לו: "לך לברר במועצה ותחזור".

ובאמת, בהגיעו למועצה ובשטחו שם בקשתו,  הוצא לנגד עיניו ספר שחור עב כרס ובוא רשומים כל היילודים (החיים והמתים) בזכרון יעקב מאז שנת 1882. מיותר לציין שאבי חיפש את שמו תחת השם מנשה בונשטיין, ששמה גרו הוריו ברפת של משפחת בונשטיין ברחוב הרכבת שכיום הינו רחוב הרצל.

ואז.. עם הוכחה זו שהוא נולד תחת השם בונשטיין, היה זקוק להצהיר הצהרה בשבועה בבית המשפט וכך הוציא דרכון.

מאותו הרגע ואילך לא נח ולא שקט עד שחצה את רוב גבולות העולם.