מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ושבו בנים לגבולם מגלות בבל

סבא אברהם ונכדו ירין שמואלי.
סבא אברהם כחייל בצה"ל.
משפחת שמואלי לדורותיה

החיים בעיראק

ראשית חיי היהודים בארץ  הולדתם  בארץ זרה . כאשר שולט שליט עריץ המנדה את היהודים משאר האוכלוסייה המוסלמית . היהודים לרוב שמרו על מנהגם ואורח חייהם בתפילות יומיות שבת וחג .משפחתה של הסבא רבא שלי הייתה משפחה מסורתית ואב המשפחה עסק כמסדיר דרכונים בסתר ששימשו  את היהודים הציוניים לעלות לארץ ישראל. באותה הדרך עלתה משפחת הורי סבי אברהם. בדרך כלל היהודים חיו ברחובות מעורבים עם האוכלוסייה הערבית במסחר ובקניות והיה שיתוף פעולה עסקי בניהם . המשפחה כמובן הסתירה את סוד  העלייה  מפני השלטונות שהרי השלטון רדף אחר היהודים העשירים והמצליחים בפרעות ומכאן היו הגעגועים לעלות לארץ בטוחה  ארץ ישראל.

ההחלטה קשה של סבא רבא

לאחר התלבטות קשה במסגרת המשפחה נפלה החלטה שהסבא רבא שולח את שני ילדיו עם שני דרכונים ומעבירם בגבול עיראק סוריה לכיוון ארץ ישראל. כמובן שהם היו נערים תמימים וקיבלו את מרות אב המשפחה. הם ניתקו ממסגרת הלימודים, המשחקים ההורים והאחים למען משימת ודרישת הוריהם לעשות עליה ראשונית ולהיות ראש החלוץ במסגרת העלייה המשפחתית לארץ.  הנערים התקשו בסוריה, שהייתה ארץ זרה עבורם ללא אמצעי מחיה וקיום שאזלו לאחר תקופה קצרה בשהייתם. להמשך הקיום הם עבדו בעבודות מזדמנות ובסבלות. בלילות הקרים ישנו בשווקים בתוך מחסנים וכך העבירו את זמנם כדי להתקיים ולחסוך כסף. מכאן יצרו קשר עם מקומיים סורים שרצו לבקר בפלשתינה מעבר לגבול. במעט הכסף שנשאו עמם לקיום העבירו אותם מבריחים סוריים בבהמות והליכה רגלית. צמד הנערים והאחים הגיעו לאחר קשיים מרובים למעבר הגבול בין סוריה וישראל לגשר בנות יעקב בצפון הארץ והציגו דרכון שהתקבל בעיראק וחצו  את המעבר לפלשתינה למרכז הארץ תל אביב. באותה העת, האחים עמדו בפני בעיה היכן ללון בלילה ללא משפחה תומכת בארץ ובלי אמצעי קיום יום יומיים. כמובן שהילדים התנתקו ונקרעו מהוריהם והגעגועים יסרו אותם. האחים עזרו עוז ואומץ בל יתואר וחפשו עבודות שונות למחיה וקיום במשך שנה תמימה בנוסף לחודשים הארוכים ששהו בדמשק בירת סוריה.

החלטת המשפחה לעלות לארץ ישראל

בעוד הילדים הצעירים משה ואחיו יוסף עשו דרכם ארצה. המשפחה קבלה החלטה שיש להקדים ולהזדרז ולעלות לארץ ישראל. באותה העת, לא הייתה להם פיסת מידע על ילדיהם שהשקר עימם אבד מזה מספר חודשים ולהתעלם מן המצב הקשה בעיראק. הם נאלצו להשאיר את כל רכושם וביתם להגיע לגבול הסורי ולהציג דרכונים וללכת בלווי מבריחים סורים לכיוון הבירה דמשק. עד להתחברות למתווך סורי ששלט במידע איך מגיעים וחוצים את הגבול במטרה להגיע לפלשתינה ולהסתיר מידע  שהם ממוצא יהודי. ולהסתיר את רצונם לעלות ולהשתקע בישראל לדורות ולנצח . במעבר הגבול הסורי ישראלי בגשר בנות יעקב המחבר גבולות. האב סבא רבא נשא לבוש עיראקי מסורתי. האם הסבתא רבתא שלי ובנותיה חבשו מטפחות שחורות לכסות פניהן ועיניהן היו מוסתרות ברעלה כדי להסוות ולטשטש את זהותן ומוצאן. כשנשאלו  שאלות למטרת הגעתם אמרו וענו שבאו לבקר בפלשתינה  וכמובן ששלטו בשפה  הערבית העיראקית שהקלה עליהם את המעבר להיכנס לארץ  המיוחלת.

המפגש בין המשפחה לילדים האובדים

לאחר כניסת המשפחה לארץ בראש מעיינם היה למצוא את שני הבנים שיצאו לדרכם והקשר איתם נותק תקופה ארוכה. ההורים והמשפחה הגיעו לתל אביב בסיוע גורמים בארץ למתן תמיכה. באותם ימים הבריטים שלטו בארץ והיו חוצצים בין הישוב היהודי בארץ לבין האוכלוסייה הערבית ביפו בירושלים בלוד וברמלה . אבי  סבא רבא  שלי התעניין במרשם האוכלוסין היכן יכול לקבל מידע על בניו שעלו  לארץ ונמצאים בה למחייתם ולבדם. כעבור מספר ימים התקבלה זהות הילדים לפי התמונות בדרכונים ונערכה פגישה מרגשת עד לכדי בכי ודמעות על כל התקופה הקשה שחוותה המשפחה להגשים חלום ולהגיע יחדיו לציון ולהיפגש במרכז היהודי בתל אביב.

המשפחה תוקעת יתד בתל אביב

ראש המשפחה רוכש בית ברחוב שלוש בתל אביב ומשכן בה את המשפחה הענפה. אביו של סבי עבד למחיתו ועזר להם להיקלט ולבנות את האחים בפרנסת המשפחה. בקשיים המרובים שעדיין אין מדינה ומשטר. הארץ מאד דלילה באנשים ואין פרנסה ועבודה מספקת לקיום היום יומי. מכאן ואילך אביו של סבי אבי מכיר את בחירת ליבו שרה ויחדיו רוכשים בית בשכונה סמוכה  שלימים נקראה שכונת התקווה. שם קיים הבית עד לעצם היום הזה. מכאן היהודים חיים ביחד עם הערבים בשכונות מעורבות יהודים בצד הערבים. משנת עליית המשפחה לארץ בשנת 1936 ועד שנת 1947 היה שיתוף פעולה ומסחר יחד אשר הזכיר את החיים בעיראק. בשנת 1948 בעת הכרזת מדינת ישראל ועצמאותה המון ערבי הגיע כאספסוף מיפו למרכז תל אביב לשכונותיה הדרומיות  והעלה  באש ושרף  את  חנות העסק של הסבא רבא משה בשכונת נווה צדק וגרם למשפחה סבל צער עוני ועוגמת נפש. שכן מקור פרנסת המשפחה וקיומה היה תלוי בחנות הממכר והסחר. לימים סיפור העלייה לארץ המיוחלת רבת הסיכונים המרובים המשפחה הוכיחה דבקות במטרה נחישות והגשמת ביצוע המטרה הנעלה שלשמה עשו עליה לארץ ישראל.

בכתובים הרישומים כאן והמוטבעים בדף היסטוריית המשפחה. הדברים השאירו חותם על הדורות הבאים בנחלת המשפחה שמספרת מאב לבנו את מורשת המשפחה וסגולותיה העיקשות להשגת השאיפות וכוח הרצון לבנות ולהבנות בארץ ישראל עבורם הייתה יציאת בני ישראל ממצרים.

במשך שנים רבות את אשר התרחש בגלות האיומה והמאורעות הקשים שחוו בדרך לארץ והייסורים שעברו בקליטתם בארץ הקודש או בלשונם הארץ המובטחת. סבי אבי נהג ואף נוהג כיום בשבתות לכנס את כל המשפחה יחדיו בצוותא ולספר להם מה קרה במדינה משנות החמישים ואילך וכיצד התפתחה מדינת ישראל לתפארת בנייה והצלחה. ומודה  למתיישביה ולבוניה עד עצם היום הזה שזכינו בימים האלה ובזמן הזה לימי נס חנוכה.

הזוית האישית

נהניתי מאוד לקחת חלק בתכנית זו. חשוב מאוד לספר את סיפור המשפחה שלנו ולהעבירו לדורות הבאים.

מילון

רעלה
רעלה היא פריט לבוש המשמש לכיסוי הראש או הפנים. בין היתר, נחשבת הרעלה לסממן של צניעות בדת המוסלמית, ונשים אדוקות לובשות אותה.

ציטוטים

”"מעשה אבות ילמדו בנים" “

הקשר הרב דורי