מאגר סיפורי מורשת

שמי זאב שור

את סיפורי אני מקדיש לנכדי היקרים, סימון ובן, שהם רחוקים וגרים בטורונטו שבקנדה, אבל תמיד קרובים לליבנו. כתבתי את הסיפור בשפה האנגלית, שיקל על נכדי לקרוא אותו.

אז הנה הסיפור שלי ומה שאני זוכר מילדותי: בואו נתחיל מההתחלה. נולדתי בתאריך 11 במאי 1935. איפה נולדתי? בעיירה בשם צ'רנוביץ, שהייתה באותה תקופה ברומניה, אבל עכשיו בתחום מדינת אוקראינה. ההורים קראו לי ווילי.

העיירה צ'רנוביץ, בה גרנו הייתה עיירה יפה ומזג האוויר היה ממש נעים. אני זוכר את הפארק הציבורי היפה עם העצים הגבוהים. אני זוכר את הנהר פרוט – prut, שזרם בעיירה שלנו.

בשנת 1940 חיינו השתנו לרעה. זה עלול להיות מסובך עבורך עכשיו, כדי להבין מה קרה. יום אחד תלמדי בבית הספר שלך בשיעורי היסטוריה, איך התחילה מלחמת העולם השנייה ואני יכול לספר לך עוד ועוד על תקופה זו, מה שאני זוכר הוא: היה מצעד, הצבא הרוסי נכנס אל העיר שלנו עם הטנקים שלהם והקצינים הנאצים הגרמנים הצדיעו להם.

על תקופה היסטורית זו, סיפרתי לנכדי, בשפה האנגלית, למשמרת לדורות הבאים:

הסיפור המלא באנגלית

הזוית האישית

זאב שור – Ze’ev Willy Shore: השתתפתי בעבר בתכנית הקשר הרב דורי בשוהם עם נכדי הגר בארץ. את סיפורי זה כתבתי בשפה האנגלית עבור נכדי סימון ובן, הגרים בטורונטו שבקנדה ושולטים בשפה האנגלית. היה קשה לתאר את תקופה הילדות והשואה והשתדלתי להעביר את סיפורי בשפה קלה ומותאמת לנכדי הצעירים.

היום אנחנו חיים בישראל, בנינו פה בית ומשפחה, אנו גרים היום במגדלי הים התיכון, בגני תקווה ואני מתכנן לתעד את הפרק הבא  את סיפור עלייתי לארץ – פרק התקומה בישראל.

,Next Chapter: How I went to Israel in 1947. Memoir from 1944-1948, When I was 9-13  years old.