מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"והגדת לבנך" – אילנה רווה

אילנה תומר והודאל
מצבה של סבא בבית הקברות בוורשה
הנצחת מורשת משפחתית

אילנה רווה, נולדה בשנת 1947 בדרום שלזיה שבפולין.
 
האזור היה שטח כיבוש גרמני אשר הוחזר לפולין לאחר המלחמה, במסגרת הסכמי הנסיגה והתבוסה של הגרמנים. אילנה היא בת להורים ניצולי שואה. אחיה נולד אחרי המלחמה בשנת 1947 ואחותה נולדה במהלך המלחמה ונפטרה בסיומה.
 
אווירת השכול הייתה שרויה בבית באופן קבוע, אווירה קשה שהקשתה על חיי היום יום. אילנה מציינת, כי אירועים משמחים ומרגשים המתרחשים ומתקיימים באופן נורמטיבי בכל בית, בכל משפחה רגילה בה חיים וגדלים ילדים אינם זכורים לה מימי ילדותה בבית הוריה.
 
אביה של אילנה נולד בעיר הבירה וורשה בפולין, עיר שהתרבות והמסורת היהודית לפני המלחמה הייתה מפותחת מאד. חיי היהודים לפני המלחמה היו חיים רגועים. אביה למד במוסדות יהודיים ומשפחתו קיימה חיי יהדות תקינים. פרנסה לא הייתה חסרה בבית. מצבה הכלכלי של המשפחה לפני המלחמה היה מצוין הייתה להם מעדנייה, קונדיטוריה וכמובן בית משלהם. כשהצורר הנאצי פלש לוורשה, סבתא של אילנה ואחותו של אביה גורשו מביתם לגטו וורשה. הבית ומקומות הפרנסה נחרבו לחלוטין, ללא כל זכר שפעם חיה שם משפחה וניהלה חיי משפחה נאותים. אביה של אילנה נותר יתום וערירי, שכן כל משפחתו נכחדה על ידי הצוררים הנאצים.
 
סבא של אילנה (מצד אביה) נפטר לפני המלחמה ונקבר בוורשה בבית הקברות היהודי, שנחרב כמעט כליל מהפגזות הגרמנים, אך היום הינו פעיל. אביה גויס לצבא הפולני ולחם נגד הצורר הגרמני, נפצע והגיע לסיביר כאשר בדרך לחם והצטרף לפרטיזנים ולכוחות הברית. ההתרחשויות המלחמתיות שנפוצו, בעיקר, במזרח אירופה לא פסחו על פולין. הצורר הנאצי פלש לפולין והחל את מסע הרדיפה אחר היהודים. בתחילה המשפחה לא כל כך התייחסה לשמועות ולאיומים, שנשמעו ברחבי פולין אך ככל שעבר הזמן, רוח המלחמה הגיעה גם לוורשה, עיר הבירה של פולין וכמובן עיר הולדתו של אבא של אילנה ומקום מגוריי המשפחה.
 
כשלב ראשון של "ההתגוננות" מרבית היהודים נמנעו מלשלב את הבנים בעסקיי המלחמה, מרוב פחד שמא הפגיעה הראשונית תפגע בגברים הצעירים. החל מסע של בריחה, הברחת כל מי שאפשר היה לכיוון רוסיה, אשר שימשה בתחילת שנות המלחמה כמקום מקלט של הבנים. אביה של אילנה עזב את משפחתו והחל במסע בריחה לכיוון רוסיה.
 
הפרידה מהמשפחה הייתה מאד קשה והייתה ציפייה לשוב ולהתאחד בשנית עם המשפחה, אשליה אשר נגוזה ולצערם לא התממשה. מסע הבריחה היה קשה מאד, ובמהלכו אבא של אילנה לקח חלק במלחמה מול הצורר הנאצי תוך הצטרפותו לפרטיזנים, אשר לחמו ביערות ובצידי הדרך. בהמשך הצטרף לקבוצות יהודים לוחמים אשר לחמו בכל האמצעים הדלים שעמדו לרשותם. המצב היה קשה, שכן החורף היה קשה מנשוא לא היה ביגוד ואוכל וכמובן הגעגועים והדאגה לאמו המבוגרת ואחותו היחידה היו קשים מנשוא.
 
במהלך ההישרדות, הבריחה והמלחמה, נפצע אבא של אילנה מירי גרמני, אולם למזלו הגרמני חשב שהצליח להורגו שכן אביה נפל והתמוטט. החייל הגרמני עזבו והמשיך במעשי ההריגה בכל אותם לוחמים פרטיזנים אשר שכנו ביערות, הפרטיזנים היו באפיסת כוחות, אולם רוח הנקם פעמה בהם למרות הקשיים הפיזיים והמצב האכזרי והבלתי נסבל. בדרך לא דרך, הצליח אביה של אילנה לאסוף כוחות ולהגיע למקום מסתור שם שהתה משפחה שנמנית על חסידי אומות העולם וקיבל מהם עזרה ראשונה – הם חבשו את פצעיו וטיפלו בו וכך ניצלו חייו.
 
לאחר שהחלים המשיך במסע הנקם ביערות ובצדי הדרכים. במהלך המלחמה אביה של אילנה פגש את אמה ולאחר המלחמה הם התחתנו. החזרה הביתה לאחר המלחמה הייתה קשה, מאחר שכל המשפחה נכחדה ואביה של אילנה נשאר בודד ("אוד עשן"). הבית בו גרו והרחובות נותרו כגל אבנים ללא כל שריד. תהליך החזרה היה אימתני ומלווה בכאב עצום. המטרה להקים משפחה כנגד כל הסיכויים הייתה מטרה נאורה שאכן מומשה. אביה של אילנה חיפש בנרות בבית הקברות את המצבה של אביו שנפטר לפני המלחמה, אך בלא הצלחה.
 
אילנה לקחה על עצמה את עניין איתור המצבה כפרויקט. לאחר בירורים רבים ולאחר שבוצע מיפוי בית הקברות היהודי בוורשה, הצליחה לאתר את המצבה בעזרתם האדיבה של הנספחות הצבאית ובכך הוגשם חלומו של אביה. אבן המצבה הצליחה לשרוד, המצבה של סבא, שנפטר לפני המלחמה נותרה והיא משמשת כיום זיכרון ועדות לחיים שהיו בעבר.
 
לאחר המלחמה קמו מוסדות יהודים, שעיקר פעילותם הייתה לערוך חיפושים ולאתר ניצולים, משפחות ששרדו, איתור ילדים בבתי יתומים ומשפחות שאימצו או הסתירו ילדים יהודים. רבים מהילדים גדלו, בגרו והקימו משפחות ועד היום לא הכירו את השורשים היהודיים ואת מוצאם היהודי. 
למידע נוסף על אילנה רווה וסיפור משפחתה – קובץ ראשון, שני ושלישי.
 
העשרה
יהדות פולין: "ערב המלחמה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש. היו מקרים רבים של פולנים שסיכנו את חייהם בניסיון להציל משפחות יהודיות ולסייע ליהודים (חסידי אומות העולם). מעט מאוד שיתוף פעולה ניתן לנאצים מן האוכלוסייה המקומית."
 
תשע"ה
  

מילון

יהדות פולין
ערב המלחמה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש. היו מקרים רבים של פולנים שסיכנו את חייהם בניסיון להציל משפחות יהודיות ולסייע ליהודים (חסידי אומות העולם). מעט מאוד שיתוף פעולה ניתן לנאצים מן האוכלוסייה המקומית.

ציטוטים

”"והגדת לבינך"“

הקשר הרב דורי