מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

התקופה המשמעותית בחיי

מיכל רוני וקובי
עבודתו של קובי בלול תרנגולים
השירות של סבא שלי בנח"ל

                                                                                       
 
השירות בנח"ל
 קוראים לי קובי אדוריאן, אני רוצה לספר על תקופה מאוד משמעותית בחיים שלי שהיא תקופת הצבא.
שירתתי בחיל הנח"ל, שאז היה מאוד שונה במתכונת שלו מכפי שהוא היום. באותה תקופה הנח"ל שילב שירות צבאי עם חיזוק ישובים והקמת היאחזויות בגבולות הארץ. בשנת 1969, כחודשיים לפני תאריך הגיוס שלי, התייצבנו בקבוצת יבנה (ליד אשדוד) כדי להתחיל את השירות הצבאי בתוך הקיבוץ. כל הגרעין ( קבוצה שהתגבשה כדי לשרת יחד בצבא), הורכב מחברי מ-"בני עקיבא" משלושה סניפים: סניף רמת גן, חולון וצפון תל אביב. בתחילת השירות שהינו בקיבוץ במשך ארבעה חודשים ועבדנו בענפים השונים של הקיבוץ. בעיקר עסקנו במסיק זיתים בידיים. בנוסף עבדנו בענף הלול, בעיקר בהכנסת עופות לכלובים בשביל לשלוח אותם לשיווק כדי למכור אותם.
לאחר 4 חודשים התחלנו טירונות במחנה שמונים. גרנו כל החברים באוהלים ועברנו את האימונים שעבורי היו קשים במיוחד. חלק מהחבר'ה נשלחו לקורס צניחה, אבל מאחר שאני הייתי פסול צניחה, יועדתי לשירות בתותחנים. לאחר הטירונות הגענו לקיבוץ כפר עציון שנמצא 20 ק"מ מירושלים. הקיבוץ הזה נהרס ונעזב במלחמת השחרור, ובני הנופלים חזרו אליו בשנת 1968 כדי לחדש את המקום. אנחנו השתלבנו בענפים השונים של הקיבוץ, והתפקיד שלי היה להיות החצרן (תחזוקן) של הקיבוץ. פעם אחת בזמן שנסעתי בטרקטור כדי לרוקן את פחי הזבל שקעתי בבוץ עמוק ורק לאחר מספר שעות הגיעו כדי לחלץ אותי. בנוסף גם הייתי הכלבן של הקיבוץ. בקיבוץ היו כלבי שמירה שקשורים בכבלים ארוכים של 100 מטר שהם היו רצים הלוך וחזור, כדי לכסות שטח מסוים בצורה חופשית, אבל עדיין היו קשורים. פעם אחת כשבאו לחסן את הכלבים קיבלתי נשיכה מכלב שבעקבותיה לא המשכתי עוד להיות הכלבן של הקיבוץ. בהמשך השירות הצבאי עברתי קורס של מפקדי תותחנים. התותחים של אותה תקופה היו פרימיטיביים. למשל את הפגז היו צריכים שני חיילים להרים ביד, ולטעון אותו בתוך התותח. כעבור שנה מסיום שירות החובה שלי פרצה מלחמת יום הכיפורים. עוד באותו בוקר של יום הכיפורים ראינו תכונה רבה סביב בית הכנסת. מכוניות עברו במהירות והייתה תחושה שמשהו קורה. בשעה שתיים, כאשר סיימנו את תפילת המוסף, הייתה אזעקה וכולנו רצנו למקלט שהיה בבית סמוך. הלכתי הביתה וכעבור שעה הגיעו לאסוף אותי. כל אותו יום אחר הצהרים נסענו לאסוף את אנשי הגדוד. לקראת אמצע הלילה הגענו לבסיס שבו היו התותחים מוכנים לתנועה. במשך יומיים נסענו עם התותחים לכיוון סיני. חלק מהתותחים נתקעו בדרך, ומתוך ה-12 כלים הגיעו רק שניים. בכל הדרך לכיוון הדרום ראינו טנקים חוזרים מכיוון החזית, וחשבנו שכמו שקרה בששת הימים- המלחמה כבר הסתיימה. הסתבר שהטנקים הללו הובילו פצועים מהחזית למרפאה בעורף. כשהגענו קרוב לקו החזית, התחלנו את הפגזת המצרים. במשך ארבעה ימים רצופים הפגזנו ללא הפוגה, ואפילו הגענו למצב שחלק מהחיילים ישנו בלי שרעש הפגזים הפריע להם.
במהלך המלחמה עבר חג סוכות וקשה להגיד שהרגשנו בכך. מדי פעם הביאו לנו את ארבעת המינים, כדי שנוכל לברך עליהם. תוך כדי המלחמה ספגנו גם הפגזות. מספר חיילים נהרגו וחלק נפצעו. בשלב מסוים נגמרה התחמושת, וחיכינו יומיים עד שהגיע משלוח חדש. תקופת המלחמה כולה נמשכה כחמישה חודשים,
שבמהלכה מדי פעם יצאנו לחופשה.                                                            
 
תשע"ו, 2016
.    
תמונה 1

מילון

כלבן
אדם שמטפל בכלבים.

ציטוטים

”הנח"ל שילב שירות צבאי עם חיזוק ישובים והקמת היאחזויות בגבולות הארץ “

הקשר הרב דורי