מאגר סיפורי מורשת

סבא יוסי הגיע ממצרים לישראל כשהוא כבן 10 שנים בשנת 1957.

באותו זמן היה משטר צנע בארץ, והמצב הכלכלי של העולים החדשים היה מאוד קשה, והיה צורך למצוא פתרונות כלכליים ע"מ להתפרנס באותה תקופה, סבא יוסי נשלח לפנימייה של ישיבה ליטאית בחדרה. יותר מאוחר חזר סבא יוסי לקדימה והמשיך ללמוד בבית ספר "אורים" (בי"ס יגאל-אלון בגלגול הקודם) בית ספר יסודי שבזמנו למדו עד כיתה ח', לאחר מכן התקבל לפנימייה של "מבואות-ים" במכמורת, שם למד במגמה ימית במשך שנתיים.

מאחר ובאותה תקופה שנים 1957-1961 חיי התרבות בקדימה היו דלים, הקן של הנוער העובד והלומד בקדימה מילא את הפונקציה הזו עבור ילדים מכיתה ז' ועד הגיוס לצבא, ב'קן' היתה ספריית קריאה (וגם לימודית) שסבא יוסי 'צלל' בתוכה, הוא הושפע רבות מסופרים כמו ג'ק לונדון, סמואל קלמנס (מארק טוויין),ארנסט המינגויי, הנרי מלוויל ועוד…

כאמור 'ההשפעה הזו' גרמה לו להמשיך ללמוד במבואות-ים ומכאן מתחילה ההרפתקה הימית שנמשכה לאורך הלימודים הימיים , השרות בצי הסוחר ומשם השרות בחל הים. התקופה המדוברת בשנים 1961-1969.

לימודים ימיים ושרות בים

בשנת 1961 סבא יוסי התקבל לבי"ס-פנימיית מבואות-ים, שם למד סבא במגמת ימאות (היו שם מספר מגמות, מכונאות ים, חשמל ודייג) במשך שנתיים ימים, ושנה שלישית ימאות מעשית על אנייה, בשנתיים הללו (בפנימייה) למד סבא ימאות מעשית אותם יישם אחרי סיום הלימודים בזמן ששירת על אניות סוחר של חברת 'צים', הוא הפליג על האניות אלון, אשל והפאטריה.

על האלון הפליג סבא לאפריקה מערב תוך שהוא מבקר במספר נמלים במדינות שונות פלמה דה מיורקה השייכת לספרד, במדינות אפריקאיות גאנה, ניגריה וגבון, וכן חוף-השנהב. האנייה הביאה משם גזעי עצים ממשקל של 5 טון ועד 20 טון, העצים הובאו לישראל לתעשיית הלבידים למפעל קלת-אפיקים בקיבוץ אפיקים ועוד…, האנייה בכל הפעמים עגנה במפרץ של שפך נהר והים, העצים היו נגררים כשהם קשורים אחד לשני ע"י גוררות במורד הנהר אל צידי האנייה, וע"י מנופי האנייה היו מוטענים אל בטן האנייה, בנוסף העצים היו מסודרים על הסיפון בגובה של 4-5 מטרים, (לפי הסברה גם אם האנייה הייתה מתמלאת מים לא הייתה טובעת בשל כמות העצים העצומה שהייתה עלייה), הפלגה כזו הייתה נמשכת קצת יותר מחודשיים וכך הלאה.

סיפור פיקנטי מאותה תקופה: ע"מ להגיע לעיר קרובה לשם בילוי היה צורך לשוט עם הגוררת (זו שהביאה עצים לאנייה) לחוף ומשם ברכב לעיירה הקרובה, והיה צורך להמתין לסבב הגוררת כל שעתיים, סבא וחבריו היו קצרי רוח ולא התחשק להם להמתין לגוררת ע"מ לחזור לאנייה ולכן עלו על סירת דייג אפריקאית (גזע עץ ארוך וחלול) והדייג המקומי השיט אותם לכיוון האנייה.

הם היו שלושה מלחים והמשיט האפריקאי ביחד היה משקל רציני על הסירה וכל גל קטן נכנס לסירה עד שהתמלאה מים והמלחים שחו לחוף 'כמו משוגעים' מחשש לכרישים במקום, החברה הגיעו לחוף תשושים ומלוכלכים ונאלצו לחזור לאנייה כמובן עם הגוררת, ושאר המלחים התלוצצו על חשבונם במשך תקופה ארוכה.

בהמשך הפליג סבא באנייה שנקראת "מזל", אנייה זו נשאה סחורות שונות: מוצרי צריכה ועוד… האנייה הפליגה בים התיכון והגיעה ליוון, לאיטליה, לצרפת, למלטה, לספרד, לאיים הכנריים, ומשם המשיכה לחוף המזרחי של ארה"ב וירדו דרומה עד מקסיקו, הפלגה זו ארכה כחצי שנה, הפלגות אלו התחילו בעונה אחת של השנה והסתיימה בעונה אחרת, כך שהמלחים חוו קור וחום בסמיכות גבוהה למשל: הם הגיעו לניו-יורק בחודש פברואר שהוא קר באופן מיוחד וכשירדו דרומה לפלורידה, אלבמה ומקסיקו מזג-האוויר נעשה חם יותר בהפרשים של כ-25 מעלות, כמובן שלמלחים היו הרפתקאות שונות שלא ניתן לספר אותן בפורום זה. הפלגות אלו נמשכו כחמישה חודשים וחזרה לארץ.

ההפלגה על אנייה להובלת נפט

בהמשך סבא הפליג באנייה שנקראה 'פאטריה' שפרושה מולדת, אנייה זו שהייתה יחסית גדולה (47000 טון) הובילה נפט גולמי מפרס של השאח לישראל דרך מפרץ אילת, באותה תקופה האנייה נכנסה לשיפוצים במספנות של הצי השביעי 'ארה"ב' ביפן.

האנייה הייתה כחודש בשיפוצים והצוות טייל ביפן באזור, חווה את ההווי היפני (מאכלים, צורת חיים, נימוסים וכו') בדרך ליפן האנייה עגנה בעיר ז'בוטי שבסומליה, מקום מאוד מסוכן ליהודים מאחר והמדינה הנ"ל מוסלמית אויבת של ישראל, אלא שהייתה תחת שלטון צרפתי והאנייה הייתה תחת דגל ליברי למרות היותה ישראלית הפלגות אלו נמשכו כחמישה חודשים.

כל ההפלגות בצי-הסוחר הישראלי הסתיימו בשנת 1966.

השירות הצבאי בחל-הים

סבא התגייס לצבא ומיד הופנה לחל-הים שם שירת 3 שנים. הוא שרת במשחתת 'יפו' בכינוי הצבאי ק-42, משחתת זו הייתה אחותה של המשחתת 'אילת' ק-40 (ה'אילת' טובעה ע"י המצרים בשנת 1968 ונהרגו שם כ-40 מלחים). משחתות אלו נבנו ע"י האנגלים בשנת 1940 להגנה מפני הצבא הגרמני במלחמת העולם ה-2, ואחרי קום המדינה נמכרו לישראל בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

סבא שרת באנייה הנ"ל בשנים 1966-1969, בשנים אלו האנייה השתתפה במלחמת ששת-הימים, במלחמת ההתשה ובמבצעים שונים, בין היתר מבצעים של הקומנדו הימי (שייטת 13) הצלת המלחים שנשארו בחיים לאחר טיבוע ה'אילת', החיפוש אחר הצוללת 'דקר' שטבעה ליד יוון, ליווי של הסטילים החדשים שברחו משרבורג שבצרפת (סטילים-ספינות טילים)

בין היתר המשחתת ביקרה במדינות אחרות כגון: איטליה, יוון, מלטה, צרפת, אלה נקראו ביקורי גומלין, כמובן שהמלחים נהנו מאוד מביקורים אלה, לציין שסבא היה במקומות האלה ובמקומות נוספים לפני הצבא כששירת בצי-הסוחר, אם תראו את התמונה של המשחתת 'יפו' ק-42, היא צולמה בנמל 'וולטה' שבמדינת מלטה שם היו בביקור גומלין.

סבא החל לשרת בצבא בחיל-הים כאשר השירות בצבא היה למשך שנתיים וחודשיים, אחרי מלחמת ששת הימים השירות הוארך למשך שנתיים ושישה חודשים ועד לסיום הצבא, השירות הוארך בעוד חצי שנה, כלומר שאת השירות שהחל 26 חודשים הגיע ל-36 חודשים שהם 3 שנים, כל זה בגלל המצב הביטחוני שהיה בארץ, עם סיום השירות סבא היה משרת במילואים בחיל-הים למשך 10 שנים בערך, כל שנה המילואים נמשכו פעמיים 30 ימים.

אחרי השירות הצבאי נגמרה התקופה הימית, סבא הלך לעבוד במפעל כמסגר-רתך כשהכוונה לעשות זאת באופן זמני עד שיפליג שוב בצי-הסוחר, אלא שאז הכיר את סבתא נעמי ובשל התנגדותה לכך שסבא רצה להמשיך בהפלגות, העניין ירד מהפרק וסבא המשיך לעבוד במפעל במשך כ-10 שנים ולאחרי-כן התגייס למשטרה ושירת שם 25 שנים.

על פרק זה יש הרבה מה לספר, אלא שזה יהיה בפעם אחרת, לאחר מכן סבא יצא לגמלאות ובתקופה הזאת ועד היום סבא מתנדב בכל מיני גופים ציבוריים כגון: בקופת חולים, בתי ספר, במשטרה וכו'

בוא אלינו לים – להקת חיל הים 1972

תמונות משותפות מתכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

יוסי אבידן: העבודה עם הנכדה גפן העלה בי נשכחות של אותה תקופה מלפני 50 שנה ויותר. היה כייף לשתף את הנכדה בחוויות אלו שאותם חוויתי, נכון הוא שחלק מהדברים המסופרים הושמעו לנכדים בהזדמנויות אלו ואחרות, אלא שכאן היה ריכוז החוויות ההן בצורה ברורה וסבור אני שגם גפן נהנתה, תשפטו אתם.