מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

התקדמות החיים שלי

אני ונכדתי שני
אני בצעירותי
סיפורה של סבתי סוזן

שמי סוזן קדוש, אני נשואה לדוד קדוש. נולדתי במרוקו בתאריך 1.1.1952. עליתי ממרוקו לישראל בשנת 1962. יש לי שלושה ילדים ותשעה נכדים. אני גרה במגדל העמק.

התחלתי לעבוד כבשלנית במטבח בשנת 1970 ואחרי שנתיים פרשתי והתחלתי לעבוד בחנות בגדים. אחרי שנה התחתנתי עם בעלי ושנינו עבדנו ביחד. מאוד מהר סיימנו עם העבודה הזאת כי הבנו שאנחנו לא מרוויחים מספיק כסף וחשבנו על עבודה אחרת. החלטנו שנעבוד בעבודות שונות כדי שנרוויח יותר כסף. אז החלטתי לחזור לבישול ובעלי עבד כספר. שנינו מאוד אהבנו את העבודה והחלטנו שנישאר בה כי זה היה קרוב אחד לשני, אז רק לבעלי היה רכב ורישיון.

נולדה לי בתי הראשונה שלומית בתאריך 23.12.1973.  אחריה נולד אשר  בתאריך 16.1.1977. אז נולד חן בתאריך 5.6.1984.  לאחר מכן פתחתי עסק הלבשה וזה היה העיסוק העיקרי שלי במשך 20 שנה. לאחר עשרים שנה עזבתי את העסק וטיפלתי בנכדים: איתי, הדר, מור ושני. במשך הזמן עזבו הילדים את מגדל העמק ועברו לגבעת אלה. אז החלטתי לצאת להתנדב כל יום שלוש שעות. את שאר השעות אני מבלה עם עוד שני נכדים: הלל וארי. כרגע אני נרגשת מהם ואוהבת לבלות איתם.

לפני זמן מה אחי משה נפטר וזו הייתה מכה קשה. אחרי שלושה חודשים דוד שלי (דוד) נפטר ושוב ישבנו שבעה. זה היה זמן מאוד קשה עבור כל המשפחה שלנו.

היום בעלי לא עובד ואני ממשיכה לבשל, כל שישי-שבת, שבוע כן שבוע לא. יש שבתות שאנחנו לבד בבית, אבל אנחנו מסתדרים. יש פעמים ששלומית והילדים באים. חגגתי לאחרונה יום הולדת בתאריך 1.1.2020, ובעלי חגג יחד איתי.

הזוית האישית

שני: ממש נהנתי ולמדתי דברים חדשים על סבתא שלי.

סוזן:אני מאוד נהניתי בכל שהייתי יחד עם שני לאורך חייה, מהזמן בו הייתה תינוקת בת שלושה חודשים, ועד התכנית. כל השנים אני בקשר טוב מאוד עם שני נכדתי.

מילון

פרימוס
מתקן שמבשלים עליו. זו כירת קרוסין ניידת הפועלת באמצעות לחץ, שנפוצה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”למדתי שלפעמים צריך לומר פשוט תודה שיש לנו את כל הדברים האלה“

הקשר הרב דורי