מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי כץ אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם חברי לכתה והזמנתי את סבתי להשתתף בתכנית. סבתא שמחה, שיתפה אותנו בכמה סיפורי ילדות.

סבתי, שמחה מעוז, נולדתי לבית משפחת חסיד בשנת 1956 במעברה בראשון לציון.

סיפור התפוזים הגנובים

ההורים של סבתי שמחה עלו מתוניס לארץ וסבתא שלי נולדה בארץ אחרי אחותה וארבעת אחיה. היא גרה במעברה ורק אחרי כמה שנים העבירו אותה ואת משפחתה לדירה בראש לציון. סבתי למדה בבית הספר העברי הראשון בעיר –  בית ספר "חביב" שנקרא על שמו של מרדכי חביב לובמן. אחרי בי"ס היא וחבריה נהגו ללכת לפרדס התפוזים, השומר תמיד אמר להם: "אתם יכולים לאכול כמה תפוזים שתרצו, אבל אל תקחו הביתה". לרוב הם הקשיבו לו ולעתים הם הגניבו כמה תפוזים בכיסיהם…

סבתי בצעירותה עם חברתה הטובה

סיפור הכמעט תאונה

פעם אחת כשסבתא שלי רכבה על אופניים היא ירדה במדרחוב, לפתע היא לא יכלה לעצור כי באותם ימים היו בולמים באופניים עם הרגליים ולא היו מעצורים. היא צעקה "ביפ ביפ, פנו את הדרך, ביפ ביפ", ואז היא ראתה גבעת חול קטנה בסוף הרחוב, קפצה מהאופניים והניחה לאופניים להתנגש בגבעת החול וכך לעצור את האופניים. כך ניצלה סבתי מתאונה קשה!

הזוית האישית

אורי כץ: שמחתי והתרגשתי לשמוע את סבתי מספרת על ילדותה.