מאגר סיפורי מורשת

יהודית הייתה בגן דורדראכט (Dordrrcht) בהולנד. בזמן שיהודית הייתה בגן, נולדה הנסיכה ביאטריקס, אמו של המלך הנוכחי וויליאם אלכסנדר. התושבים הכינו עוגה גדולה מאוד לכבוד הולדת הנסיכה החדשה. יותר ממאה שנה לא נולד בן זכר בבית המלוכה. העוגה הייתה עם קצפת כחולה ויהודית חשבה שהקצפת הכחולה היא רעל, אז היא פחדה לאכול מזה.

יהודית הייתה בת שמונה בזמן מלחמת העולם השנייה. יהודית הייתה צריכה להסתתר כי הם היו יהודים. היא ואחותה ליס התחבאו בבית של חברה של אמם, שהכירה מבית הספר התיכון. קראו לאישה דודה מולי ולבעלה דוד ג'רי. (בהולנדית טנטה= דודה, אום= דוד). דודה מולי התקשרה למנהל בי״ס דתי נוצרי, לאחר שביררה שהוא אמין, ושאלה אותו האם מוכן לקחת אחריות על שתי אחיות יהודיות, בגיל שמונה ואחת עשרה. הוא ענה שקודם הוא צריך להתייעץ. הוא הבין איזו סכנה זה יכול לגרום, לו למורים האחרים ולתלמידים גם כן. בסוף הוא הסכים שכבר למחרת הבנות יבואו אליו לבית הספר.

למחרת יצאו יהודית ואחותה ליס, בשעה 7:00 בבוקר, ביחד עם טנטה מולי שתראה להן את הדרך לבית הספר. המעבר בין ביה"ס היהודי בו למדו וביה"ס החדש היה מהיר מאד, לא עברו 24 שעות אפילו. הם בחרו בכוונה בית ספר רחוק כך שלא יוכלו גם להביא חברות הביתה. הם היו צריכים לחשוב על כל דבר.  בין השעות 12:00-14:00 כל התלמידים שגרים במרחק רב מביה"ס ולא יכולים ללכת ארוחת צהרים בבית, מתכנסים יחד לאכול את הלחם שהביאו מהבית באחת הכיתות. המורה המשגיח נותן הוראות איך לברך. מצמידים ידים הוא מתפלל בקול רם והילדים עוקבים אחריו בשקט, וכך עשו. אחרי התפילה יהודית אמרה לאחותה שהיא התפללה בעברית. אחות שלה שמעה אותה והיא פחדה מאוד ומרוב שהיא פחדה, היא לא דיברה. יהודית חשבה שהיא לא שמעה אותה אז יהודית רצתה לומר בקול רם יותר, ואז שפתחה את פיה, אחות שלה פחדה עוד יותר, אז היא נתנה לה מכה בגב וסימנה לה לשתוק מיד. בבית של הדודה הסבירו ליהודית שעליה להיות הרבה יותר זהירה, ושמזל שהילדים האחרים לא שמו לב אליהן בכלל.

אחת עשרה שנים לאחר המלחמה יהודית נסעה בחופשה השנתית מלימודי האחיות שלמדה,  עם חמש חברות לטיול בצרפת. בטיול פגשה בחורה יהודייה שסיפרה לה שהייתה בישראל במכביה, כאשר התחרתה בשחייה, ושאלה אותה למה היא לא נוסעת לישראל. יהודית ענתה לה שאין לה מה לעשות שם. אחרי הטיול היו ליהודית שאלות בלב על מהות החיים, ללא קשר לשיחה עם החברה בטיול. היא ראתה שאנשים מחפשים תשובות לשאלותיהם בתנ״ך (בהולנדית יחד עם הברית החדשה). היא לא הייתה רגילה לקרוא בספר הזה והלכה לקנות אותו. היא פתחה את התנ"ך סתם כך ונפתח לה בקללות:

(פרשת כי תבוא פרק כח פסוק 22): "יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת" ואמא שלה מתה משחפת, בבית שבו אחות החביאה אותה. האחות טיפלה בה עד יום מותה. קברו את אמה בחצר הבית, שלא ידעו כלל שהחביאו שם יהודייה. פרשת כי תבוא, פרק כח פסוק 30: "בַּיִת תִּבְנֶה, וְלֹא-תֵשֵׁב בּוֹ" לכל המשפחה של יהודית לקחו את הבתים, או שהעזיבו אותם בכוח או שהלכו למסתור או שנשלחו למחנות. פרשת כי תבוא פרק כח פסוק  32: "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר, וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת, וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם, כָּל-הַיּוֹם; וְאֵין לְאֵל, יָדֶךָ" גם זה היה דבר של יום יום. פרשת כי תבוא פרק כח פסוק 37: "וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה, לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה–בְּכֹל, הָעַמִּים, אֲשֶׁר-יְנַהֶגְךָ יְהוָה, שָׁמָּה." הבדיחות על היהודים היו הכי פופולריות בכל העולם. פרשת כי תבוא פרק כח פסוק 41: "בָּנִים וּבָנוֹת, תּוֹלִיד; וְלֹא-יִהְיוּ לָךְ, כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי". להורים של יהודית היו שני בנים ושתי בנות ולא גידלו אותם בהמשך חייהם כי הם לא חיו עד סוף המלחמה. גם הילדים בכיתה ב' לא נשארו בחיים, חוץ מיהודית ועוד ילדה אחת מכיתתה. יהודית לא יכלה לקרוא יותר. היא הייתה המומה. לא הבינה איך בתנ"ך, ספר שנכתב לפני 2000 שנה, ידעו מה יקרה לה, למשפחתה ולכל היהודים שהכירה באותה תקופה? היה נראה לה שהיא לא רוצה לקרוא יותר בספר המפחיד הזה!!

אך אחרי ימים ספורים הסקרנות של יהודית גברה, והיא פתחה שוב את ספר התנ"ך. והפעם פתחה בספר יחזקאל וקראה שם דברים מעודדים מאד – יחזקאל לו: פסוקים  8-11   34-36: ״וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ, לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל:  כִּי קֵרְבוּ, לָבוֹא.  ט כִּי, הִנְנִי אֲלֵיכֶם; וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם, וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם.  י וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה; וְנֹשְׁבוּ, הֶעָרִים, וְהֶחֳרָבוֹת, תִּבָּנֶינָה.  יא וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה, וְרָבוּ וּפָרוּ; וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם, וְהֵיטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם, וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.

לד וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה, תֵּעָבֵד, תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה, לְעֵינֵי כָּל-עוֹבֵר.  לה וְאָמְרוּ, הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה, הָיְתָה, כְּגַן-עֵדֶן; וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת, בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ.  לווְיָדְעוּ הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם, כִּי אֲנִי יְהוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת, נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה:  אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.״

ויהודית האמינה לכל ההבטחות הטובות האלו. היא אמרה בליבה: ׳אם הקללות שהרגשתי בבשרי נכונים, גם הברכות שקראתי אותם עכשיו אמיתיות׳. ובמקום היא החליטה שהיא שייכת לעם הזה ועוברת לגור ולחיות בארץ ישראל. היא תתחתן ולבן הראשון שייוולד לה תקרא יחזקאל, אחרי הנביא יחזקאל. בנה יחזקאל, יהיה השנה בן 57. תודה לאל.

הזוית האישית

יהודית בר כוכבא השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי גיא אלבו וכפיר לויתן. התכנית נערכה בבית הספר עין הרים בעין כרם, התשע״ט.