מאגר סיפורי מורשת

שמי חוה-רחל על שם שתי אחיות של אמי ז"ל. אחת הייתה חוה והשנייה רחל. נולדתי בפולין בעיר לומז'ה בתאריך 2 לנובמבר 1936, י"ז חשוון התרצ"ז. הייתי מאוד צעירה בזמן שגרנו שם עד שפרצה מלחמת העולם ה-2 והבית נהרס.

לאמי קראו חיה היא הייתה עקרת בית. לאבי קראו יצחק הוא היה במקצועו מסגר ועבד בכל מה שאפשר, כדי לקיים את המשפחה בתקופת המלחמה. יש לי אח בשם שמואל הגדול ממני בשניים עשר שנים, הוא בן 97, שיהיה בריא.

הייתי צעירה מאוד בפולין עד למלחמה. בזמן המלחמה היינו עסוקים בהישרדות ואכלנו בצניעות מה שאפשר היה, מה שאבי ואמי דאגו והצליחו להשיג. בעיר לומזה היו יהודים רבים והשכונה עד כמה שיודעת הייתה מעורבת. היהודים היו נפגשים בבית כנסת וברחבה של העיר הרחבה מול העיריה.

כילדה, כל פעם היו לי חברים אחרים. היו לי שתי חברות: פרידה, שגרה לידי בישראל, היינו הולכות יחד לבית הספר, החברה השנייה שלי, שולה, גרה רחוק ממני, ליד בית הספר.

שעות הפנאי שלי לא היו רבות, אבל בעיקר אהבתי לשחק עם כדור משחק שנקרא מחניים. אהבתי גם לקרוא ספרים מהספרייה. באותם הימים לא הייתה לנו מכונית ואוטובוס, הכל עשינו ברגל.

בבית הספר אהבתי ללמוד את המקצועות שלימדה המורה שלי, אני זוכרת באהבה את המורה הראשונה שלי במדינת ישראל קראו לה דינה. היא הייתה יפה וגם חכמה כולנו אהבנו אותה היא לימדה מאוד מעניין ויפה אנגלית תורה ועוד הרבה מקצועות היא לימדה באופן נעים מאוד. המורים שלנו היו מורים מצויינים, הם מאוד אהבו אותנו ואנחנו אותם, הם מאוד השתדלו שנצליח. בגיל צעיר בבית הספר היסודי לא היו לנו טיולים, כי בארץ ישראל הייתה מלחמה, מלחמת השחרור.

כשהייתי ילדה בישראל, אהבתי לאכול כל מה שאימא שלי הכינה לי. היא הכינה לי דברים טובים לאחר תקופה ארוכה שלא היה לנו מה לאכול, לכן אהבתי מאוד את המאכלים שהיא נתנה לי. תות שדה עם שמנת, סלט ירקות, תפוזים, ועוד פירות למיניהם.

כנערה הייתי בארבע תנועות נוער הראשונה שלי הייתה תנועת "המזרחי", השנייה הייתה "הנוער הלומד והעובד", התנועה שלישית הייתה כשהייתי בצבא קראו לה "התנועה המאוחדת", וכשגדלתי הייתי ב"מפא"י".

בשנות ה-20 לחיי הייתה מוזיקה עליזה כמו היום, אבל קצת שונה: רוקנרול, וואלס, טנגו – היו הרבה ריקודים כמו הורה. הורה זה ריקוד ישראלי, שבו כולם רוקדים יחד במעגל, ריקוד מאוד שמח. אהבתי את זה, שכל החברים והחברות היו נפגשים במועדון ורוקדים יחד, זה היה שמח במיוחד.

הזוית האישית

יובל: סקרן אותי לחקור ולגלות עוד על החיים של הסבים שלי.

סבתא חוה: נהניתי מהזמן המשותף עם יובל. יובל התמודד עם המשימות בכבוד, למד ברצון והשתדל מאוד.