מאגר סיפורי מורשת

רותי נוימן ואמיר נמר בתכנית הקשר הרב דורי.

סבתא רותי נוימן מספרת:

נולדתי  במושב מאיר בתאריך  18.12.1952.

המושב נוסד בשנת 1949 ובתחילת דרכו היה מושב שיתופי.

אמא, מרים וורה וירצפטר, שורדת שואה שעברה את מחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו ושם איבדה את הוריה.

אבא, משה הוט, שורד שואה שעבר את מחנה דאכאו. איבד את הוריו ו-8 מאחיו בשואה הוריי הכירו בארץ ישראל וביחד גרו במושב והיו חקלאים. אני הייתי התינוקת הראשונה במושב שנולדה, אחיי הגדולים לא נולדו במושב. אני הילדה השלישית במשפחה, אחות קטנה למלכה וגבי ואחות גדולה לנורית.

במושב עבדו בחקלאות ובשלב מאוחר יותר אבא שלי נבחר להיות העגלון של המושב ואני הייתי כל כך גאה באבא שלי. מוקדם בבוקר היה נוסע עם הסוס והעגלה להביא קרח למקררים של כל התושבים במושב.

את הקרח היה מכסה בשקי יוטה כדי שיגיעו מרחובות והקרח לא ימס והיה מחלק לכל הדיירים לבתים. אח"כ היה מסיע את הילדים לגנים ולבתי הספר ומשם המשיך לרחובות לקנות לצרכנייה פירות ירקות מוצרי יסוד ותנובה משם חזר לרחובות עם החלב שחלבו ומסר לתנובה והמשיך לבית הספר ולגני הילדים לאסוף את הילדים בחזרה הביתה.

גרנו במושב עד שנת 1966. המושב התפרק בשנת 1965 והסוכנות פיצתה את המשפחות ב-6,000 לירות ורק שיפנו את המושב והמשפחה עברה לאשדוד. רוב המשפחות עברו לאשדוד ומשפחות בודדות עברו לרחובות ורק 3 משפחות נשארו ברמות מאיר שהפך להיות מושב עובדים.

המעבר מהמושב אל העיר לא היה קל בכלל. השתלבתי בשליש השלישי של כתה ו' בבית ספר "אחדות" הכרתי חברים חדשים ופגשתי המון ילדים, שהגיעו מכל מיני מקומות: עולים מהודו, עולים ממרוקו, עולים מסין. הילדות כבר הייתה שונה פחות משחקי חצר חופשיים יותר משחקים בבית.

קישור לסיפור המלא

הזוית האישית

סבתא רותי נוימן ואמיר נמר בתכנית הקשר הרב דורי.

סבתא רותי: אני סבתא גאה ומאושרת שמחה תמיד לבלות עם נכדיי היקרים ולהיות שם בשבילם מתי שרק צריך. כיום פנסיונרית גאה מבלה את הזמן ביצירה בחוגי קרמיקה ציור והתעמלות בריאותית וגם קצת בבריאות שלי ושל בעלי. המפגש בקשר הרב דורי היה מפרה ומחבר עוד יותר בקשר שלי עם אמיר הבכור מבתי איריס.