מאגר סיפורי מורשת

אחרי שבעלי, אבי, ואני התחתנו בשנת 1973, חיפשנו מושב מגורים, חיפשנו בהמון מקומות אך לבסוף המליצו לנו לגור בסיני, שכבשנו בשנת 1967, במלחמת ששת הימים. עם השנים, התחילו להקים ישובים ישראלים לאורך החוף האדום.

80 קילומטר מאילת, קם ישוב ששמו הערבי הוא נואיבה ובעברית נביעות. הגיע לשם גרעין קיבוץ גרופית. עובדים שעבדו בסולל בונה שהקימו את כביש הגישה בית אילת לשרם-א-שיח ובעברית נעמה. 80 קילומטר מנביעות, הוקם עוד מושב ישראלי ששמו בערבית דהם ובעברית די – זהב.

נביעות הוקמה בשנת 1972. הרעיון של נביעות היה להתפרנס מחקלאות וכפר נופש מכיוון שהגרעין הוקם על חוף הים האדום. חקלאות היתה מאוד מעניינת בגלל שגרנו בתנאים של מדבר אז הצלחנו לגדל פירות וירקות של הקיץ בחורף, הרוב היה ליצוא ורק הסוג ב' נשאר בארץ. גידלנו אבטיחים, מלונים וירקות ליצוא. הקדמנו את זמננו ויצאנו עם הפירות בחורף כשלאף אחד לא היה. היינו חקלאים אבל גם עבדנו בכפר נופש, אני עבדתי בקיוסק ובחדר אוכל של כפר הנופש שבו גם גרנו כשנתיים עד שבתי הקבע שלנו עמדו על תילם.

נביעות מנתה אז 40 משפחות. אנחנו היינו הזוג העשירי שהגיע להתיישב.

את זמננו החופשי בילינו על החוף הקסום עם החול הלבן שבחלקים רבים ממנו כף אדם לא דרכה, והים בצבעו הטורקיז המיוחד.

חלפו כמה שנים והחלטנו להגדיל את המשפחה ונולד ים. כבר בבטן החלטנו שככה נקרא לו. הוא נולד בנובמבר בשנת 1979. בימים ההם "ים" היה שם מאוד מיוחד. אבל טיפה בעייתי עם שם משפחתנו "כפכפי" כי "כפכפי ים", היה מותג שקראו לו "כפכפי ים נואיבה". אחרי כמה חודשים קיבלתי מעטפה היה כתוב עליה "כפכפי ים נובאיה" ובתוכה היה סרט צילום של פרסומת, כנראה מישהו חשב שאנחנו הכתובת של המותג. כשהחלטנו לשנות את השם חשבנו לשנות ל"סער" מכיוון שהשם משפחה של אח של אבי בעלי היה סער אבל כשהתחילו שיחות השלום עם מצריים והבנו שאנחנו הולכים לעזוב את גם העדן הזה ואחר מאבקים רבים הפינוי התרחש ב- 1982 ב- 25 לאפריל. שנתיים לפני הפינוי קנינו משק במושב עין איילה בחוף הכרמל למרות שלא חשבנו שהפינוי התרחש בעיקר אחרי רצח סדעת. קיווינו שיעצרו את שיחות השלום ואנחנו נשאר בבית שלנו אולם בשנת 1982 באפריל 25, עזבנו את האזור בכאב רב ובתסכול נוראי עקרו אותנו מביתנו ועברנו לעין איילה. כשים היה בן שנתיים, התחילו ההתלבטויות על שם המשפחה בין נביעות וסער. לאחר חודשים ספורים של אי וודאות, החלטנו על נביעות זה שם עם מורשת וזיכרון למקום מדהים שאיבדנו ומאז ועד היום אנחנו משפחת נביעות לדורותיה.

הזוית האישית

קטי ונכדותיה השתתפו בפרויקט תיעוד שבעים סיפורים, שהתקיים בבית ספר ניל"י לכבוד שנתה השבעים של מדינת ישראל.