מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

התיישבות והקמת קיבוצים בארץ

סבא מנחם בצעירותו
סבא מנחם בגיל 6 בוורשה
עצרו את אבי ב"שבת- השחורה"

ילדות בסמוך לנהר הירדן

נולדתי בשנת 1932 בקיבוץ גשר, שבעמק הירדן. הורי היו ממקימי גשר. למעשה גשר שכנה על שפת הירדן, ממול הקיבוץ הייתה צומת דרכים שהוליכה לעבר הירדן ולצמח וסמוך אליה הייתה תחנת "רכבת העמק" וגשר רומי עתיק על הירדן וכן גשר טורקי מעברה של הרכבת. חברי הקיבוץ היו יוצאי פולין ורוסיה. בשנת- 1935, עברו חברי קיבוץ גשר לנקודה חדשה שקראו לה "דלהמיה". היא שכנה דרומית לכנרת, במשולש הנהרות, ירמוך וירדן. מאוחר יותר שונה השם לקיבוץ אשדות יעקב. חברי הקיבוץ היו בין בוני מפעל החשמל של רוטנברג בנהריים. בשנת 1938, נסעתי עם הוריי לפולין. הייתי אז בן- 6. ביקרנו את המשפחה של אבי בוורשה ואחרי חודש את המשפחה של אימי בלטביה. לא ידענו אז שהולכת להיות מלחמה ושכל משפחתם הקרובה והרחוקה של הוריי ייספו בשואה. ממש לפני הרגע האחרון, חזרנו לארץ, אך לאחר- מכן כל מי שרצה לצאת מאירופה כבר לא יכל. ניצלנו ברגע האחרון. בתור ילדים בקיבוץ, לא ידענו שום דבר על השואה, אך אני זוכר שהידיעה על משפחתם של הוריי שנספו בשואה הגיעה לקיבוץ. עד גיל 9 הייתי הילד היחידי להוריי וזכיתי לכל תשומת ליבם. לאחר מכן נולדו לי עוד שני אחים.

השבת השחורה בקיבוץ

אני זוכר ביוני שנת 1946, הייתה "השבת השחורה" והיה חיפוש של סליקים בקיבוץ. העירו אותנו בבוקר ואמרו לנו שהקיבוץ מוקף בבריטים ויש מצור על הקיבוץ. הבריטים באו לעשות חיפוש בקיבוץ והסבירו לנו איך להילחם בהם. הייתי אז בן- 12. הם עצרו את אבא שלי ולקחו אותו לעתלית. עתלית הייתה אז מחנה לעצורים מהיישוב. אחרי השבת השחורה נכלאו בחלק מהמחנה אנשי ארגון "ההגנה". אבי היה ב"ההגנה" ולכן עצרו אותו. לאחר מכן נכלאו בו גם אנשי אצ"ל ולח"י. הבריטים לא מצאו את הנשק של הקיבוץ, כי אבי החביא אותו היטב. היו לו כמה מחבואים טובים, הוא סיפר לי עליהם. יש מקומות שהנשק מונח בהם עד היום, לא הוציאו אותו משם. אז כשהבריטים באו בשבת השחורה, נתנו לנו, הילדים, תפקידים, היינו צריכים להסתובב בקיבוץ ולהיות "קשרים" – שמעבירים פתקים והודעות למי שצריך. הכינו אותנו לזרוק פלפל חריף לעיניים של הבריטים, במידה ויהיה עימות פיזי איתם. היינו בהחלט מוכנים לכך. בגיל- 15 כבר אימנו אותנו להשתמש בנשק חם. עשינו מטווחים. הסתובבנו בשדות עם נשק. אני זוכר גם שהיינו צריכים לעבוד כל יום אחרי הלימודים. אני עבדתי כבר מגיל- 12 במסגרייה של הקיבוץ. ייצרנו בין היתר מכונות לסחיטת מיץ. ייצאנו גם מכונות לחו"ל, לדרום אפריקה, קפריסין ועוד. זה היה מפעל ממש, אם כי לא לייצור המוני.

תמונה 1
סליק ובו כלי- נשק שהתגלו באחד הקיבוצים, בשבת- השחורה

מלחמת השחרור

בגמר כיתה י', ביוני- 1948, פרצה מלחמת השחרור. הקרבות בעמק- הירדן היו קשים, אבל הסתיימו לאחר תקופה קצרה. לאחר המלחמה כבר לא רציתי להמשיך ללמוד והתחלתי לעבוד בענפי המשק השונים, אך לאחר שנה, שכנעו אותי להמשיך ללמוד ויצאתי לביה"ס  החקלאי- אזורי "בית- ירח" שבעמק- הירדן. למדתי שם עד סוף כיתה יא' ובסופה התגייסתי לצבא, כי הייתי כבר בגיל גיוס ולא רציתי ללמוד יותר. בתקופת שרותי בצבא, הייתי בבסיס הדרכה ולמדתי את מקצוע ה"כיירות"- שזה בניית שולחנות חול (מפות טופוגרפיות בולטות בחול) ששימשו לתרגילים לקצינים שהיו חניכים בקורסים שהתקיימו בבסיס ההדרכה. לאחר השרות הצבאי, חזרתי לעבוד במסגריית הקיבוץ.

הקמת קיבוץ "איילות"

יום אחד נודע לי שמחפשים מתנדבים להקים קיבוץ התיישבותי באילת ומיד התנדבתי למשימה. היינו שם קרוב לשנתיים ושם פגשתי גם את אשתי, שהייתה מגויסת מטעם קיבוץ "כפר- סולד". עבדתי שם בעבודות שונות ומגוונות. בעיקר עבדתי בדייג, שהיה הענף החשוב ביותר מבחינת ההכנסות שהביא לקבוצה. עבדתי גם בסולל – בונה, בבניית שיכונים, נמל ועוד באילת. אילת הייתה אז בת  6 שנים ותושביה מנו פחות מאלף איש. באוקטובר, שנת 1956, פרצה מלחמת קדש – סיני. מלחמת סיני שידועה בישראל גם בשם "מבצע קדש", הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת לבין מצרים, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956. במהלך המלחמה כבש צה"ל את חצי האי סיני, למעט רצועה צרה לאורך תעלת סואץ, השמיד תשתיות צבאיות רבות ופגע בצבא המצרי. לאחר סיום המלחמה פינתה ישראל את כל השטח שנכבש. לאחר "מבצע קדש", התחילה תנופת פיתוח של אילת והם לחצו עלינו להקים מיד נקודה זמנית לקיבוץ מחוץ לעיר אילת, שעד אז התגוררנו בתוכה. הנקודה הזאת היא כיום קיבוץ איילות.

תמונה 2
השם של סבא וסבתא מופיע ברשימת הקבוצה
תמונה 3
סבא מנחם (אמצעי, מאחורה) בענף הדייג באילת

הזוית האישית

נחמן יוסף בצלאל מתעד את סיפורו של סבא מנחם במסגרת מפגשי תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

השבת השחורה
השבת השחורה - כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד) קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית היכן קיימים כלי נשק שונים ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו. כוונת הבריטים הייתה לשבור את כוחו של הפלמ"ח, להשאיר את "ההגנה" ללא הנהגה, ולמצוא מסמכים שיוכיחו את פעולותיה הלא חוקיות של הסוכנות.

סליקים
"סְלִיק" הוא כינוי למחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, אז בנה ארגון "ההגנה" סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות. מאותו שורש נגזר גם הפועל "להסליק" שמשמעו להחביא, להעלים מן העין. הרקע הבסיסי לבניית סליקים ושימוש בהם נבע ממצב בו השלטון המרכזי לא הצליח להעניק הגנה נדרשת לאזרחים ואלה נאלצו לנקוט ביוזמה עצמית של איסוף נשק לא חוקי והטמנתו במחבואים הרחק מעיני השלטון, כך שיוכל לשמש להם הגנה בשעת הצורך.

ציטוטים

”חשוב לשמור על הקשרים והסיפורים בתוך המשפחה“

הקשר הרב דורי