מאגר סיפורי מורשת

התהילים של סבא יעקב אבייב

סבא יעקב נולד בשנת 1929 למשפחה מרובת ילדים לאמא בחמל (בת שבע) והאבא רבי. רוב האחים לא שרדו (מתוכם נותרו סבא ואחיו יורי) סבא היה מתפלל ומקפיד על שלוש תפילות במניין. סבא התגורר בעיר "קטקורגן" שבבוכרה.

סבא יעקב אבייב

לרוב, בזמנו הפנוי היה מקדיש את עתיו לקריאת תהילים. לסבא שושלת עניפה, נולדו לו 9 ילדים ומהם הוא ראה נכדים ונינים רבים. אני, אסנת נכדתו, זכיתי שסבא יהיה שותף בבחירת שמי, על שמה של סבתי שתחי' ל"סבתא אסנת". היה לנו קשר מאוד מיוחד!! נהגתי לבקרו בשבתות, לעלות עד לקומה השמינית!! כדי לראותו. המאמץ הייה שווה ומפצה. זכיתי לשמוע מגוף ראשון סיפורים היסטוריים. ביניהם גם איך סבא הכיר את סבתא. איך הציעו לו את אחותה של סבתא אסנת ושלחו אותו לצפות במיועדת וכאשר ראה אותה היא לא מצאה חן בעיניו. כיוון, שהייתה רזה וצנומה ולעומת זאת סבתי היתה: "בריאה גדולה וחזקה…" ומשם ועד היום הכל היסטוריה…

לסבא יעקב וסבתא אסנת ב"ה בלי עין הרע 9 ילדים, כולם היום נשואים ובעלי משפחות. אני זוכרת איך סבא היה מתפלל ובסוף ימיו (מועד פטירתו המצב הבריאותי שלו החמיר הוא לא יכל להתפלל במניין וכל כך הצטער והתעצב מכך שהוא לא יכול ללכת כאחד האדם להתפלל במניין, ומכך למדתי לימוד גדול לחיים איך התפילה חשובה בעיניו ואיך הוא לא מוותר עליה ברצון שהוא זה שמניע אותו). הדוגמא האישית היא החינוך הכי מוחשי זו המורשת של סבא.

לסבא היה ספר תהילים ומתוכו הוא הייה מתפלל. שאלתי אותו בתמימות: "סבא איפה אתה משאיר את הספר כל יום?" (בערמומיות כיוון שחמדתי את התהילים של סבא..) והוא ענה בחיוך רחב:" אני משאיר לך אותו."

לאחר השבעה חיפשתי את התהילים של סבא, כזכור, אותם הוא יעד לי כאמור במשפטו האחרון "את התהילים שלי אני משאיר לך..". הוא הנציח בי את האהבה לתהילים את החיבור שלי לקב"ה את הרצון ללמד ילדים. חיפשתי ולא מצאתי ומאוד הצטערתי שאלתי את בניו ובנותיו את סבתא ואף אחד לא ראה… ביום השבעה חלמתי על סבא ובחלומי ראיתי את סבא בבגדיו הלבנים בעיצומו של יום השבת ביקש ממני להביא לו את התהילים שלו כי הוא רוצה לקרוא מתוכם ובמדויק הצביע על מיקומו (בארון הספרים במדף השני משמאל) התעוררתי בבהלה. רצתי לביתו של סבי והגעתי לאותו המיקום בו היה מיועד להיות מיקומו של הספר ושם בדיוק הוא חיכה לי פשוט הזוי.

שבת אחרי הוא כבר לא הייה בין החיים ומאז לא שמעתי את קריאותיו המנגנות את "התהילים היומי" של אותו יום. סבא נפטר. אך, הנכדים והנכדות אשר שומרים על דרך מורשתו מחיים את נשמתו הזכה והטהורה מידי יום מיומו. זה הפרק בו הפסיק סבא שם הייתה מונחת הסימנייה…

תהילים פרק כו א "  לְדָוִד:  שָׁפְטֵנִי יְהוָה–    כִּי-אֲנִי, בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי; וּבַיהוָה בָּטַחְתִּי,    לֹא אֶמְעָד. ב  בְּחָנֵנִי יְהוָה וְנַסֵּנִי"

כיתוב יום פטירתו של סבי האהוב

הזוית האישית

אסנת מוסזדה: מאוד התרגשתי להנציח ולו במעט, את סיפור הקשר שלי עם סבי עליו השלום ודרך סיפור זה להביע מעט ממורשת חייו.