מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

התבגרות בכפר הילדים בעפולה

עירית לבב, המספרת את הסיפור
סבינה בתקופת היותה בכפר הנוער
הקשר של סבינה דאם ליאנוש קורצ'אק

אספר את הסיפור של אמו של בעלי, סבינה דאם.

סבינה נולדה בוורשה בשנת 1914. היו לה ארבעה אחים, שלוש אחיות ואח. היא התייתמה כילדה מאוד קטנה, בת חמש או שש.

אחיותיה עלו לארץ. אחיה היה עורך עיתון ואינטלקטואל יהודי, אותו הרגו בין הראשונים בזמן מלחמת העולם הראשונה.

תמונה 1
ישראל בלקינד

בשנת 1926, בן אדם בשם ישראל בלקינד העלה את סבינה ועוד קבוצת ילדים יתומים  לארץ ישראל לעיר עפולה, למקום שקוראים לו כפר ילדים.

כפר הילדים הזה היה כפר מיוחד מאוד, הוא נוהל באופן סוציאל דמוקרטי. בכפר ראו בכל ילד וילדה אדם עצמאי, שיש לכבד את רצונו ואת צרכיו. שם האמינו שמגיל צעיר צריך לתת לילדים חינוך ערכי אידיאולוגי. הם ייסדו "חברות ילדים אוטונומיות" שבהן הילדים ראו והפנימו את ערכי החברה הבוגרת.

תמונה 2
כפר הילדים

תמונה 3

תמונה 4

היה בכפר הילדים ניהול עצמאי, דמוקרטי ושוויוני. הילדים ניהלו את חייהם באופן עצמאי, מה שסיפק להם בגרות ואחריות אישית וחברתית מגיל צעיר. הילדים בכפר הילדים התנהגו לפי עקרונות בית הספר העמלני, הם עבדו בחקלאות ובמשק בית, הם הכינו את האוכל שאכלו, הם ניקו ועוד.

תמונה 5

 

תמונה 6

בכפר הילדים, התבססו על העקרונות של יאנוש קורצ'אק, המחנך הדגול שהאמין בעקרונות החינוך השוויוני ובהקשבה עמוקה לילד.

תמונה 7
יאנוש קורצ'אק

תמונה 8

סבינה גרה בכפר הילדים מגיל 12 עד 17.

תמונה 9
סבינה בתקופת היותה בכפר הנוער

סבינה כל כך הושפעה מהדרך שבה התבגרה, שהיא החליטה לעסוק בחינוך. היא הלכה ללמוד בסמינר לוינסקי. כאשר היא סיימה את לימודיה בשנת 1934, היא הלכה לעבוד בגן ילדים. מצבה הכלכלי היה מאוד קשה והיא גרה בגן בו היא עבדה.

סבינה חסכה כסף כדי לנסוע לוורשה ולעבוד בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק וללמוד ממנו, זה היה החלום שלה. היא עלתה על אנייה מחיפה והפליגה אל פולין, לוורשה. סבינה עבדה עם יאנוש קורצ'אק כשנה וחצי.

 

תמונה 10
בית היתומים של יאנוש קורצ'אק בוורשה

קורצ'אק  הרגיש שהמצב הולך ונעשה קשה באירופה (השנה הייתה 1937), הוא אמר לסבינה  שמאחר שיש לה פספורט של פלסטינה, היא חייבת לחזור מיד לארץ ישראל. סבינה חזרה לארץ. היא שמרה על קשר עם יאנוש קורצ'אק והתכתבה איתו לפני מלחמת העולם השנייה. קורצ'אק ביקש מסבינה למצוא בשבילו חדר בירושלים כדי שיוכל ללון בו כאשר יבוא לבקר בארץ ישראל. סבינה  מצאה לו חדר והודיעה לו על כך, אך מעולם לא קיבלה תשובה. לפני שקורצ'אק קיבל את המכתב, הוא כבר יצא עם הילדים של בית היתומים בוורשה, למחנות ההשמדה. (את ההתכתבות מסרנו לאתר יד ושם)

תמונה 11
קברו הסמלי של יאנוש קורצ'אק בכניסה לבית הקברות היהודי אוקופובה בוורשה.

סבינה עבדה בגן ילדים. היא עבדה וחינכה את הילדים על פי עקרונותיו של יאנוש קורצ'אק, בעקרונות עליהם התבגרה.

תמונה 12

הזוית האישית

סיפורה של סבינה תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר ניל"י בזכרון יעקב, בסיוע המורה המלווה ענבל חן ברגב

מילון

יאנוש קורצ'אק
יאנוּש קוֹרצ'אק הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט , רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי פולני. קורצ'אק היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. בתי היתומים שהקים וניהל היו אחד הניסיונות המוקדמים בחינוך דמוקרטי, שכללו גם בית דין של ילדים. אחד מהחלוצים בתחום שיקום ילדים ובני נוער ואבחון חינוכי, ומחלוצי המחקר בתחום ההתפתחות הפיזית והנפשית של הילד. חיבר ספרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, לצד ספרי ילדים. יהודי פולני שהצהיר כל חייו על השתייכותו לשני העמים. בימי השואה, כשהגיע תורם של ילדי בית היתומים שלו בגטו ורשה להישלח לטרבלינקה, סירב להצעה להינצל לבדו ובחר ללכת למוות בטרבלינקה עם חניכיו, ובכך הפך לאחד הסמלים ההיסטוריים-יהודיים הגדולים של ימינו. (ויקיפדיה)

שניאור זלמן פוגצ'וב
שניאור זלמן פּוּגָצ'וֹב היה מחנך עברי ציוני ועסקן חינוך ותרבות בוורשה, במוסקבה, בברלין ובארץ ישראל. איש החינוך העמלני המתקדם, שעשה פרסום רב לרעיונותיו של הפדגוג הרוסי סטניסלב שאצקי. מחלוצי בית הספר העברי המודרני בפולין, מייסד ומנהל בית ספר התיכון העברי הראשון במוסקבה, מנהל לשכת "תרבות" בברלין ולאחר עלייתו לארץ ישראל ב-1924, מנהל "כפר ילדים" שבגבעת המורה. (ויקיפדיה)

ישראל בלקינד
ישראל בלקינד היה מחלוצי החינוך בארץ ישראל ותרם לו רבות. ב-1889 ייסד ביפו את בית הספר העברי שבו נלמדו כל המקצועות בשפה העברית. בלקינד שימש כמורה בבית ספר זה, ומשנסגר בשנת 1892 לימד בבית הספר של כי"ח, אליאנס בירושלים. ב-1903 הקים במושבה מאיר שפיה שליד זכרון יעקב את בית הספר החקלאי "קריית ספר", ששימש ילדים פליטי הפוגרום בקישינב. בית הספר נסגר כעבור שלוש שנים מפאת חוסר בתקציב, והועבר ליישוב בן שמן. כישלון חרוץ נחל גם ניסיונו להקים בית ספר דומה בשפיה עבור יתומים מאוקראינה. לבסוף, בלקינד העלה את הילדים היתומים לארץ ישראל, לכפר הילדים בעפולה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לפני שקורצ'אק הספיק לקבל את המכתב, הוא כבר יצא עם הילדים של בית היתומים למחנות ההשמדה.“

הקשר הרב דורי