מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא דב וההשקייה בטפטוף

סבא דב והנכדה סיון
סבא דב בחלקת העגבניות 1964
סיפור תחילתה של ההשקיה בטפטוף בחלקת העגבניות בכפר מימון

שמי דב אורלוב ונולדתי בשנת 1940 בפתח תקווה. שם גדלתי ובגיל 14 עברתי ללמוד ב"מקווה ישראל". במהלך השנים בפנימייה הציעו לי מלגת לימודים בתחום הבקר והירקות וגם רפואה וטרינרית בשלוש מדינות: איטליה, הולנד ובברקלי קליפורניה. הורי מאוד רצו והתעקשו שאני אסע ללמוד בחו"ל למרות שהיה להם קשה מאוד לממן את כרטיס הטיסה, אבל אני התעקשתי לא לנסוע ולהיות מושבניק למרות שלא ידעתי בדיוק מה זה מושב.

תמונה 1
דב במקווה ישראל 1955

התגייסתי לצבא לגרעין נח"ל מוצנח, ושירתי כמ"כ.

הגעתי לכפר מימון בשנת 1961 אחרי השחרור מהצבא ואז הכרתי את שולה אשתי והתחתנו בשנת 1963. היינו הזוג הראשון שהתחתן על הדשא בכפר מימון. נולדו לנו 4 ילדים. לצערי הרב, בתי היקרה נפטרה לפני שנה ושלושה חודשים.

כשהגעתי למושב בכפר מימון הגידול העיקרי בו עסקתי היה עגבניות. ב"מקווה ישראל" למדתי שלא טוב להשקות בשיטת המטרה כי זה מרטיב את העלים וזה גורם למחלות עלים, ולכן חיפשתי שיטת השקיה שלא מרטיבה את העלים. חיפשתי ומצאתי מהנדס השקיה שלמד בארצות הברית והביא ארצה שיטת השקיה בתלמים (חריצים). כמובן ששיטה זו לא מרטיבה את העלים.

יהודה זוהר היה מורי ורבי בתחום ההשקיה ולא רק בתחום זה.

תמונה 2
יהודה זוהר

יהודה שירת בפלמ"ח וגם בקיבוץ בית הערבה, על-יד ים המלח. ושם כדי לעסוק בחקלאות צריך היה לשטוף את הקרקע ב-4,000 קוב מים שזה המון מים שלא נמצאים באזור הזה.

יהודה הבין שהשקיה בטיפטוף תוכל לבודד את הצמח על-ידי השקיה במים מתוקים מהסביבה המלוחה שלו וכאילו ליצור דלי שהדופן שלו היא מלח. בשלב שהכרנו יהודה היה מדריך השקיה בנגב. כשהוא שמע שאני משקה בשיטת השקיה שלא מרטיבה את העלים הוא פנה אליי והציע: שנעשה ניסיון שבו נשווה את ההשקיה בתלמים לעומת ההשקיה בטפטוף.

חשוב לציין, שבתקופה הזאת חברת "נטפים" עדיין לא ייצרה טפטפות. הטפטפת הראשונה שיוצרה ב"נטפים" היתה בשנת 1966. ואילו ניסוי הטפטפות שנערך במשכננו בכפר מימון היה כבר בשנת 1964 על-ידי סבתא שולה ועל-ידי, שיצרנו אותם על פי הנחייתו של יהודה. לקחנו מתזים וכיסינו אותם בצינור שקוף קצר סגור בצד אחד ואז המים טפטפו בצד השני.

יבול העגבניות אצל המגדלים בכפר שהישקו בהמטרה (שמרטיבה את העלים) היה בין 6-8 טון לדונם. היבול בניסוי שלנו בשתי השיטות היה 12 וחצי טון לדונם ואז החלטתי שזו תהיה שיטת ההשקיה שבה אני רוצה לעסוק כך שבעתיד עברתי לעבוד במשרד החקלאות כמדריך השקיה ודישון.

תמונה 3
תמונה1

 

תמונה 4
תמונה 2
תמונה 5
הפתק שכתב דב

תמלול הפתק שדב כתב: "רותי ערב טוב, ב-2 תמונות אלו מצולמת "חתיכת" היסטוריה. זוהי השקיה בתלמים בעגבניות בשנת 1964. הצינור השחור השטוח בתמונה מספר 1 התנפח כאשר זרמו אליו מים מן החבית שבתמונה מס' 2. סימנתי בעיגול בתמונה מס' 1 אביזר שבאמצעותו כיוונתי את כמות המים שתזרום לתלם. את הדשן שמנו בחבית. מה הפואנטה? בחלקה זו נערך הניסוי הראשון בישראל (ומן הסתם בעולם) בהשוואת הטפטוף לתלמים עוד לפני שהטפטוף הנוכחי בכלל היה קיים דימינו טפטוף באמצעות מתזים שפוזרו לאורך השלוחה. תודה דב"

הדרכתי באיזורי החול של מדינת ישראל: חבל אשכול, פתחת ימית ובחוף עזה.

בהמשך הדרכתי חקלאים אמריקאים כמדריך מטעם "נטפים" בעיקר בפלורידה. לאחר שנתיים ילדי רצו לחזור לארץ, לכפר מימון. כשחזרתי ארצה פרשתי ממשרד החקלאות ועברתי לעבוד בחברת "אגריקל" שמייצרת מצע מנותק שנקרא פרלייט. והדרכתי חקלאים בשימוש בפרלייט.

כיום אני פנסיונר, אני לומד גמרא ודף יומי דרך המחשב וגם הולך לשיעור עם הרב.

הזוית האישית

אנחנו מאחלים אחד לשני שנמשיך להיות מחוברים בקשר של אהבה והערכה.

מילון

השקיה בתלמים
ההשקיה בתלמים או בחריצים : המים זורמים בערוצים שחופרים לאורך השטח. הבאת המים אל הצמח בתוך היחידה החקלאית.

השקיה בטפטוף
השקיה בטפטוף היא שיטת השקיה, ישראלית במקורה, המשחררת מים בטפטוף איטי לשורשי הצמחים, בין אם מעל פני הקרקע או ישירות לאזור השורשים מתחת לפני הקרקע (השקיה תת-קרקעית). כבר בזמנים קדומים נעשה שימוש בהשקיה בטפטוף באמצעות כדי חרס שמולאו במים, הוטמנו בקרקע ושחררו את המים באיטיות לקרקע דרך נקבוביות כלי החרס. שימוש בשיטות דומות נעשה בחממות באירופה באמצע המאה ה-20. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”טפטוף זו שיטת השקיה שמאפשרת לגדל גם באזורים שהקרקע מלוחה מאוד.“

הקשר הרב דורי