מאגר סיפורי מורשת

כשלושה שבועות לפני המלחמה, מדינת ישראל הייתה במתיחות. סבא שלך גוייס לצבא כשבועיים לפני שפרצה המלחמה.  אני הייתי אמא צעירה לדרור שהיה אז בן שנתיים וחצי. כשגייסו את סבא אני עברתי עם דרור לאמא שלי שגרה בירושלים בשכונת רוממה קרוב לבסיס שנלר.

אני אז עבדתי במשרד החינוך בבניין בית החולים האיטלקי שהיה סמוך מאוד לגבול עם ירדן. בתקופת המתיחות הוקמו מסביב לבניין של משרד החינוך מספר לא קטן של עמדות צבאיות.

מלחמת ששת הימים

ביום שני ה-5 ביוני 1967 בשעה 8.00 בבוקר נשמעה אזעקה בירושלים שהבנו שמלחמה התחילה. באותה תקופה גם לא היה טלפון בכל בית וכמובן שלא היו גם טלפונים סלולריים. הייתי מאוד מודאגת ולא הייתי שקטה ורציתי לדעת איך דרור הגיב לאזעקה. החלטתי לנסוע לאמא שלי, כמובן באוטובוס, ולראות את דרור ולתת לו חיבוק ונשיקה.

בסביבות השעה 11.00 הייתי כבר על האוטובוס בחזרה למשרד. כשהייתי מאד קרובה למשרד, ברחוב מאה שערים, הירדנים הצטרפו למלחמה והתחילו יריות חזקות משני עברי הגבול.

חיילי הג"א הורידו אותנו מהאוטובוס וביקשו מאיתנו להתפזר בין בתי מאה שערים. קולות הירי היו חזקים מאד ולא הצלחתי לחזור למשרד. זה היה ממש מפחיד. מצד שני גם מאוד לא היה נעים להסתובב במאה שערים כשהתלבושת שלי לא הייתה ממש צנועה.

בסביבות השעה 13.30 שמעתי רעש של מכונית שמתקרבת לכביש. רצתי לעבר המכונית ושאלתי אותם לאן הם נוסעים? הם כמובן אמרו שהרכב מלא ואין מקום, אבל אני פשוט נדחפתי פנימה ואמרתי להם שבזמן מלחמה יש מקום לכולם.

המכונית נסעה לכיוון בסיס שנלר וזה מאוד שימח אותי כי זה ממש היה הכיוון של הבית של אמא שלי. אמנם גם פה נשמעו קולות ירי אך הם נשמעו מרחוק וזה היה פחות מפחיד. חיילי הג"א כיוונו את כל התושבים לעבר המקלטים. אנחנו עברנו למקלט שהיה שייך לכל השכנים שגרו בקרבת מקום לדירה של אמא שלי. גם בלילה נאלצנו לישון במקלט עם כל השכנים. אחד השכנים של אמא שלי במלחמת השחרור ישב בכלא בלטרון. ביום השלישי למלחמה כשהוא שמע שלטרון בידינו הוא הגיע למקלט עם תרמוס עם קפה והוא היה מלא בשמחה והתרגשות שלטרון שוב בידינו.

ביום הרביעי למלחמה ירושלים שוחררה וגם זו הייתה חוויה מרגשת ומלאת שמחה. כמובן שעם כל ההתרגשות של המלחמה הייתה גם הרבה חרדה כי סבא שלך היה בצנחנים ולא שמענו ממנו ולא ידענו בדיוק היכן הוא נלחם. המלחמה הייתה מאד רחבה גם בדרום עם מצרים גם במרכז עם הירדנים וגם בצפון עם הסורים.

תודה לאל סבא השתחרר מהצבא בערב שבועות לאחר שהם נלחמו ברמת הגולן וכבשו את המוצב הסורי תאופיק.

הזוית האישית

נויה: אני וסבתא בקי בחדר המחשבים שבבית הספר היובל בירושלים, מתעדות סיפור.