מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

השמחה של סימי

אביב בשה, סימה לוסקי וז'נה אוגאי
סימה לוסקי
הלידה מחדש של סימי

נולדתי במרוקו ב 5/4/1939 בקזבלנקה.  במלחמת העולם השניה, אבי הבריח אותנו למרקש. הברחה זו הייתה כמו "לידה מחדש", חיים חדשים.

אמי אהבה את השם סימי שפירושו שמחה, בבית הספר ובבית  נהגו לקרוא לי בשם "סימי" כשם חיבה. לפני הנישואין שם המשפחה שלי היה "אסרף"- לא ידוע לי על משמעות השם.

אני  הילדה הרביעית במשפחה מתוך שמונה אחים. אחותי הבכורה הייתה שולטת עלינו, כאחים, היינו מפחדים ממנה. היינו ילדים לא מפונקים, בעבר לא היה מקום לפינוק. לפני שעברנו למרקש היינו  4 אחים, אחד האחים שלי נפטר. ולאחר המעבר נולדו עוד 5 אחים, 2 בנים ו5- בנות.

אני יכולה לספר על אחיי, שהאחים שלי היו טובים, כל אחד עזר לשני, היום, נשארנו רק 2 בנות, אנט ואני (סימי). זיכרונות טובים יש לי מאחיי, אחי שמעון אהב אותנו ותמיד הינו מבקרים אותו ובשמחות שלהם. שמות האחים שלי: מסעודי, יוסף ז"ל (נפטר לפני שנולדתי) , מזל, אליס, שמעון, ברוך  ואנט הקטנה ביותר.

גדלתי במרוקו עד גיל 27.  אני זוכרת את הולדת אחיי ברוך ושמעון, אחד נולד ביום שני והאח השני נולד ביום שבת. אמי  סבלה מאוד מכאבי הלידה. בעבר לא ידעו על מינו של העולל וכשמגיע בן זכר זה סימן לשמחה והמשכיות במשפחה. אבי ציפה לבן ולאחר שאמי ילדה שמחו עד מאוד.

בביתנו  היה חדר אחד לעשר נפשות, הייתה מרפאה  והמון בתי כנסת באזור שלנו. לבית הספר שבו למדתי שמונה שנים  קראו "אלואינס ישראליות אוניברסלי". בבית הספר למדתי צרפתית אני יודעת לקרוא ולכתוב ובעקבות כך נהגו לשיר לנו שירים בצרפתית.  כדי להגיע לביה"ס היה צריך לסחוב הרבה ספרים ודרך ההגעה הייתה לפעמים קשה. יהודים, נוצרים, ערבים כולם בכיתה אחת.

יש לי תחביבים רבים  ומנהגי ילדות. אהבתי לשיר היה לי קול יפה, הייתי במקהלה שיצאנו במסגרתה לערים אחרות כדי להופיע ולשיר.

היה לנו פארק גדול והיה איסור לשחק שם כיוון שחיו שם ערבים. בפסח, הייתי לוקחת מצות כי לא היה לי כסף ומביאה לערבים, כדי שיכניסו אותי ואת חברותי  לשחק ולבשל. עד שיום אחד אמי גילתה שנגמרו המצות ותפסה אותי וכעסה עליי. לאמי הייתה כוונה טובה היא פחדה שיגמרו לנו המצות ולא יהיה לנו מה לאכול. המצב הכלכלי לא היה מזהיר ולכן לא הביאו לנו בובות וחפצים ורק בפורים היו מביאים לנו תוף.

במשפחתי  נהגנו לחגוג חגים ביחד. אהבתי את מאכליה של אמי כמו בטן של פרה, שהיה חם וטעים. בברית של האחים הקטנים שלי  אחותי הבכורה בישלה את הסעודה, שכללה: עופות, דגים, פשטידות. אני רואה את התמונות מהאירוע ומתרגשת כל פעם מחדש.

התחלתי לעבוד במרוקו בגיל 17 במשך שלוש שנים, עד שהתחתנתי  בגיל 20. עבדתי כפקידה האחראית למה שיוצא וניכנס. מאוד נהניתי מהעבודה אצל הנוצרים, משפחה נהדרת.

בדרך מן העבודה בלילה, נסעתי  על אופני ולא הייתה לי מנורה אחורית. בזמן זה בעלי היה מאחורי והוא הזעיק אותי שאין לי מנורה ושאזהר שהמשטרה לא תעצור אותי. מיום הכרות זה התאהבנו זה בזו ומאז ועד היום אנו חיים ביחד באושר ועושר.

העלייה לארץ

עליתי  בגיל 27,  ביוני 1963,  עם שלושת ילדי, בעלי וחמתי. משפחתי  ביקשה להתגורר בבאר שבע אבל לבסוף שלחו אותנו לאשקלון ומשלב העלייה עד עכשיו אני מתגוררת באשקלון. מאוד רציתי  לעלות לארץ כיוון שכל משפחתי: אמי, אבי, אחי ואחיותיי כולם היו כבר בארץ, אני התגעגעתי אליהם ורציתי לראות אותם מרוב אהבתי אליהם.

יש לי  2 בנות נשואות באשדוד ו-6 ילדים באשקלון, סך הכול 8 ילדים.   25 נכדים ועשרה נינים שתמיד באים לבקר אותי בחגים, בימי הולדת וגם ברגעים קשים באזכרה של בעלי.

תמונה 1

אני נהנית מהחיים אני יוצאת לטיולים, יצאתי  לחו"ל, למרוקו, ובצרפת. בביקורי בחו"ל ביקרתי  בבית הספר בו למדתי, בבית שבו נולדתי והתחנכתי. בכל פעם אני  מתרגשת להיזכר בילדותי.

הזוית האישית

נהנו מאוד לעבוד עם סימה , סימה יודעת לספר סיפור היא סקרנה אותנו מרגע לרגע לדעת את סיפור חייה המרגש. הייתה לנו הזכות הגדולה לשמוע את סיפורה של סימה אישה בעלת סיפור חיים עוצמתי , סוחף ולגמרי מרגש.

מילון

" אלואינס ישראליות אוניברסלי"
'כל ישראל חברים - אליאנס' הוא ארגון חינוכי שמעטים כמותו. לפני מאה וחמישים שנה, יצרו מייסדי הארגון באירופה מסגרת חינוכית נועזת שנועדה לאפשר לתלמידים יהודים להשתלב בתוך סביבת חייהם, תוך הקניית השכלה אוניברסלית וחיזוק המסורת היהודית. 'כל ישראל חברים - אליאנס' הוא ארגון שהקדים את זמנו, הוא החל את דרכו במטרה להגן על זכויות היהודים באשר הם, והפך עם השנים למעצמה חינוכית ששינתה את העולם היהודי. מאז עברו בשעריו יותר ממיליון תלמידים. (ויקיפדיה).

ציטוטים

” אהבתי לשיר היה לי קול יפה, הייתי במקהלה “

הקשר הרב דורי